אין בהוצאת חשבונית מס כדי לשלול בהכרח קיומם של יחסי עובד-מעביד

השופטת נילי ארד

1.   הערעורים שלפנינו מכוונים כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס ונציגי ציבור מר ונונו ניסים ומר סגל ממוני;               עב' 1784/05), בו נקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. במסגרת זו, נדחתה תביעתו של מר מנור, בגין תקופת העסקתו הראשונה, אולם התקבלה תביעתו לתשלום שכר עבודה בתקופת העסקתו השנייה.

הרקע העובדתי - כעולה מפסיקתו של בית הדין קמא     

2.  מר נחום פבר (המערער בתיק עע337/06; להלן: פבר) היה הבעלים והמנהל האקדמי של עסק ללימודי תעודה במסגרתו ניתנו קורסים שונים (להלן גם: עסקו של  פבר). מר עודד מנור  (המערער בתיק עע 467/06; להלן: מנור) שהיה מרצה לכלכלה, העביר הרצאות בעסקו של פבר בשתי תקופות נפרדות. התקופה הראשונה, בין השנים 1994- 1998; והתקופה השניה - בשנת 2001 במהלכה העביר סדרת הרצאות בת ששה מפגשים. 

העסקתו של מנור נעשתה "בהתאם לקורסים שנפתחו, כאשר לפני כל קורס הובהר לו נושא הקורס ומשכו"; לא נעשה הסכם כתוב בין הצדדים; התשלום שקיבל מנור עבור ההרצאות היה שלא על פי תלושי שכר, ועל התשלומים שקיבל, הגיש מנור לפבר חשבוניות.

התביעה ופסק דינו של בית הדין האזורי

3.      3.      בחודש אפריל 2002 פנה מנור לראשונה אל פבר בדרישה לתשלומים שונים הנובעים מיחסי עובד מעביד ביניהם, בשתי התקופות בהן העביר הרצאות בעסקו של פבר.

משנדחתה פנייתו, הגיש מנור תביעתו לבית הדין האזורי לתשלום זכויותיו עבור התקופה הראשונה: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, העדר הפרשות לקרן פנסיה; ולתשלום שכר עבודה עבור סדרת ההרצאות שהעביר בתקופה השנייה. פבר ביקש לדחות מכל וכל את התביעה, בטענה שלא התקיימו כלל יחסי עובד מעביד בינו לבין  מנור.

4.      4.      בית הדין האזורי הגדיר את "המחלוקת העיקרית שבין הצדדים, אשר ממנה נגזרים מרבית רכיבי התביעה [כ]נוגעת לשאלה האם בין הצדדים התקיימו יחסי עובד- מעביד". הכרעתו במחלוקת זו הייתה, כי פבר לא היה מעבידו של מנור.

מסקנתו זו התבססה על הקביעה לפיה התקיים הפן החיובי בלבד של מבחן ההשתלבות, אולם לא התקיים הפן השלילי של אותו מבחן; ולאחר שנעשתה על ידו "בחינת המרכיבים הנוספים שיש ליתן עליהם את הדעת: התלות הכלכלית, הבלעדיות בעבודה, הסתמכות המעסיק על המועסק, סדירות הקשר, רציפותו ותדירותו". בית הדין הוסיף וציין, כי מנור נהג בחוסר תום לב בתביעתו נגד  פבר, וכי המקרה נופל "לגדר אותם חריגים שנקבעו בפסיקה אשר בהם חוסר תום לב יכול לגבור על זכויות קוגנטיות".

נוכח המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי, לפיה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, לא נדרש בית הדין לבחינת תביעתו של מנור בנוגע לתקופת עבודתו הראשונה בעסקו של פבר. עם זאת, ראה בית הדין לקבל את תביעתו של מנור לתשלום שכר עבור הרצאות בתקופה השנייה. בנדון זה, חויב פבר לשלם למנור שכר עבור 6 הרצאות בסכום של 2,880 ש"ח, ובנוסף על כך, הושת עליו תשלום הוצאות משפט למנור, בסך 1500 ש"ח.

הערעורים

5.      5.      ערעורו של מנור מכוון בעיקרו נגד מסקנתו של בית הדין בדבר היעדר יחסי עובד מעביד בינו לבין פבר, ושלילת הזכויות והתשלומים הנובעים ממעמדו זה, אותם

תבע בגין עבודתו בעסקו של פבר בתקופה הראשונה.

פבר טען בערעורו כי הכרעתו של בית הדין האזורי בדבר העדר יחסי עובד-מעביד נכונה ומשתרעת על פני שתי התקופות בהן הרצה מנור בעסקו, וכי על כן חרג בית הדין האזורי מסמכותו העניינית בכך שחייב את פבר בתשלום שכרו של מנור עבור  שש הרצאות בתקופה השנייה.

בנוסף על כך השיגו מנור ופבר, כל אחד מטעמיו, על שיעור ההוצאות שנפסק.

סדר הילוכו של דיוננו בערעורים יהיה זה: נפתח בערעורו של מנור בנוגע להכרעה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, והשלכותיה; לאחר מכן נפנה לערעורו של פבר באשר לסמכותו העניינית של בית הדין לקבוע את החיוב בתשלום שכרו של מנור בתקופה השנייה. לבסוף ניתן דעתנו לערעורים בדבר הוצאות המשפט כפי שקבען בית הדין קמא.

פרק ראשון: האם התקיימו  יחסי עובד - מעביד בין הצדדים

6.      6.      בערעורו טען מנור כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין פבר ובמסגרתם התקיים מבחן ההשתלבות על שני היבטיו, החיובי והשלילי כאחד. טעמיו לכך, היו בעיקרם אלה: פבר הוא שקבע את תכנית הלימודים, על כן אין משמעות למספר ההרצאות שנתן מנור, ולהיקף עבודתו כפי שהוטל עליו; את ההרצאות נתן מנור בעצמו ולא העמיד מרצה אחר תחתיו; מנור העביר שלושה קורסים שונים ו"משכם והמועדים בהם הועברו השתנו ולכן היו שינויים באופי עבודתו... מסמסטר לסמסטר אך אלו נבעו ישירות מאופי העבודה" וזאת, על פי דרישתו של פבר; במהלך השנים לא נפגעה רציפות העסקתו, מאחר שההפסקות בהתקשרות נבעו מאופי עבודתו, לרבות חופשות סמסטר הנהוגות במקצועו.