אילון נ' פקיד שומה תל אביב 1

בפניי בקשה מטעם המערער לביטול השומה ולקבלת הערעור על הסף מחמת התיישנות (להלן: "הבקשה").

המערער ביקש כי יתקיים דיון מקדמי בבקשה בטרם קיום דיון לגופו של ערעור. לטענתו, ההכרעה בטענת ההתיישנות עשויה לייתר את המשך הדיון כולו ובכך תתרום לייעול ההליך. כן טען כי הבקשה אינה דורשת בירור עובדתי, ולכל היותר דורשת בירור עובדתי קצר ופשוט, שכן השאלה העיקרית שבמחלוקת היא שאלה משפטית ולכן לא יהיה בקיום הדיון המקדמי משום כפל דיונים.

בית המשפט נענה לבקשת המערער וקבע מועד לקיום דיון מקדמי בטענת ההתיישנות לרבות חקירה קצרה של נותני התצהירים מטעם הצדדים וסיכומים בעל פה.

בטרם התקיים הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו הם מוותרים על חקירת המצהירים.

בית המשפט קבע כי ההחלטה בבקשה תיעשה על יסוד הבקשה, תגובת המשיב לבקשה ותשובת המערער לתגובת המשיב. כן נדחתה בקשת המשיב להשלמת טיעון בעל פה.

אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות, מכל הנימוקים שיפורטו להלן.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. בתאריך 25.12.2016 הגיש המערער השגה על שומה לפי מיטב השפיטה ועל הטלת קנס גירעון.
2. בתאריך 21.12.2017 נמסרו למערער במסירה אישית קבוצת מסמכים הכוללים את נימוקי השומות בעניינו וכן פלטים ממערכת שע"מ (שרות עיבודים ממוכנים) המפרטים את הסכומים הכספיים הנגזרים מהשומות (נספח ו' לבקשה).

בנוסף למערער נשלחו מסמכים אלה בתאריך 21.12.2017 גם למיצגו, רו"ח יוסי כץ, הן בפקס, הן בדואר אלקטרוני והן במסירה אישית (צרופות א'-ג' לתגובת המשיב לבקשה).

מסמכים אלה נשלחו למערער ולמיצגו גם בדואר רשום בתאריך 24.12.2017.

3. בתאריך 23.12.2017 הופקו על ידי המשיב הודעות על הטלת קנס גרעון לשנות המס 2011 ו- 2012 על פי סעיף 191 לפקודת מס הכנסה. הודעות אלו הודפסו בתאריך 24.12.2017 ונשלחו למערער בדואר רגיל בתאריך שאינו ידוע.

הודעות אלו התקבלו אצל המערער לכל המוקדם בתאריך 7.1.2018.

4. בתאריך 3.1.2018 קיבל המערער בדואר רשום הודעות על שומות בצו לשנים 2011 ו- 2012 (נספח ג' לבקשה).

המערער צרף אישור מעקב מאתר דואר ישראל ממנו עולה כי הודעות אלו נשלחו על ידי המשיב רק בתאריך 27.12.2017.

5. המערער טוען כי בתאריך 27.12.2017, עת נשלחו לו הודעות השומות בצו, חלפה לה תקופת ההתיישנות שעמדה למשיב לשימוש בסמכותו למתן החלטה בהשגה בהתאם להוראת סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה. לאור זאת, יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 152(ג) לפקודה ולראות את ההשגה כאילו התקבלה. כך, הן לעניין הודעות השומות והן לעניין ההודעה על הטלת קנס גרעון.

מוסיף המערער וטוען כי המסמכים שהכילו את נימוקי השומה ואת העתקי התשדורות למערכת שע"מ, שהתקבלו בידו בתאריך 21.12.2017 ובטרם חלוף תקופת ההתיישנות, אינם מהווים הודעות שומה וגם לא הודעה על קנס גרעון ולכן אין בהם לעצור את מרוץ תקופת ההתיישנות.

6. המשיב טוען כי המסמכים שנמסרו למערער במסירה אישית בתאריך 21.12.2017 (נספח ו' לבקשה) כוללים את כל המרכיבים שעל הודעות שומות בצו לכלול ובין היתר את סך ההכנסה החייבת, סכום המס לתשלום, שיעור קנס הגרעון, חישוב הריבית נכון למועד משלוח הצווים והודעה על זכויות הנישום לפי סעיפים 150 או 153 לפי הפקודה (זכות השגה או ערעור, לפי העניין).