איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

פסק דין

לפני ביהמ"ש מונחת תביעה שהוגשה ע"י התובעות כנגד הנתבעת בסך של 5,553 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לאחריות לקרות אירוע התאונה, המחלוקת היחידה נסבה סביב שאלת גובה הנזק והוכחתו, באשר לטענת ב"כ הנתבעת, חוו"ד לא הוגשה כדין ומשכך יש למשוך אותה, פועל יוצא שהתובעות לא הוכיחו את תביעתן.

האמנם?

ב"כ הצדדים עתרו לזימונם של התובעת 2 ומי שערך את חוו"ד מטעם התובעות כפי שצורפה לכתב התביעה לצורך חקירתם ביחס לתיקון הנזק וגובה הנזק.

התובעת 2, העידה ביחס למועד שבו הוכנס כלי רכבה למוסך לצורך הכנת חוו"ד ותיקונו.

כמו כן, העיד השמאי שערך את חוו"ד, אשר חתום על גבי חוו"ד כמי שערך אותה ביחס לעריכת חוו"ד, דהיינו, אילו נתונים עמדו לרשותו, לצורך עריכת חוו"ד.

השמאי נחקר ארוכות ע"י ב"כ הנתבעת, לדבריו ביחס למקרה הספציפי שמונח לפני, חוו"ד הוכנה בשני שלבים, השלב הראשון בדיקת הרכב באופן פיזי נערכה באמצעות שמאי נוסף ממשרדו של השמאי שחתום על חוו"ד, לאחר מכן כאשר הרכב פורק, נבדק שוב באופן פיזי ע"י השמאי שחתום על חוו"ד.

לדברי ב"כ הנתבעת, במצב דברים כזה כאשר על גבי חוו"ד אין כל אינדיקציה לכך שזו נבדקה בשני שלבים כאשר בשלב הראשון נבדקה ע"י שמאי אחרי, לא צומחת כל תועלת לתובעת כאשר מי שהתייצב לדיון היום הינו השמאי שלא בדק את הרכב לראשונה.

כאמור, העיד השמאי שערך את חוו"ד, הבעלים של המשרד, שבמשרדו ישנם שמאיים נוספים שעובדים עבורו, הנ"ל נתן הסברים ביחס לסדרי העבודה והנהלים הפנימיים במשרדו לרבות הבדיקות שעוברות דרכו למן הבדיקה הראשונה של כלי הרכב, גם כאשר זו נעשית על ידי מי מטעמו.

בראות עיני, נראה מרחיק לכת לקבוע, כי כאשר שמאי מציין שהוא בדק את כל התהליכים שעברו, גם אם ע"י שמאי אחר מטעמו, וחתם על חוו"ד בסופו של דבר, לדרוש מאותו שמאי להביא לעדות את כל "שרשרת" הבודקים ממשרדו שהיתה קודם לכן.

במצב דברים כזה, נמצא את עצמנו חורגים מהמהות של סדר דין מהיר, כאשר צריך לקחת בחשבון שלעניין זה, מעבר לבעיה הפרוצדוראלית, ישנה עלות כלכלית.

המקרה כפי שעולה מפסק הדין של כב' השופט ספיר שצורף ע"י ב"כ הנתבעת, אינו דומה למקרה שלפני, באשר שם השמאי לא ידע ליתן תשובות ביחס לעובדה המינימלית האם בכלל ראה את הרכב נשוא החוו"ד שתוקן, בעוד שבענייננו התייצב השמאי שנתן את חוו"ד וידע לתת תשובות והסברים שהניחו את דעתתי באופן מוחלט.

התרשמתי כי השמאי היה ער לכל תהליך של בדיקה של הרכב שלפני, גם אם לא ביצע את הבדיקה פיזית, דהיינו בעצמו, מיד לאחר הבדיקה שנעשתה ע"י מי מטעמו – שמאי במקצועי, קיבל על כך דיווח באופן מידי, הכל תועד ע"י השמאי שהתייצב היום לדיון ואם לא די בכך העיד כי גם הוא ראה את הרכב בעצמו בבדיקה השניה, אשר לדבריו אפילו מקיפה ומעמיקה יותר מזו הראשונה.

יוצא איפה, שגם אם נפלו "פגמים פרוצדוראליים" הרי שאלו תוקנו בעדותו של השמאי שהתייצב היום לדיון, ניתן היה לתקן את אותם פגמים גם בהבהרה שהיה על ב"כ הנתבעת או הנתבעת בעצמה להעביר לידי התובעות, מבלי שיש צורך לחקור את השמאי.

חקירת השמאי, תתבצע רק כאשר אין שיתוף פעולה בין חברות הביטוח, לכתחילה, לאחר מכן דהיינו, לאחר הגשת התביעה רק אם הצדדים לתביעה אינם משתפים פעולה, יחקר השמאי, ו/או התובעת, לעניין שדרוש הבהרה מצד הנתבעת על מנת לשלם את הנזק, מיוחד כאשר אין מחלוקת ביחס לאחריות.

סוף דבר, עלה בידי התובעות להוכיח את תביעתן באופן מלא והנני מורה בזאת לנתבעת לשלם לידי התובעות סך של 5,553 ₪ בגין הנזק הישיר בצרוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך של 347 ₪, שכר בטלה עבור השמאי בסך של 650 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,300 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"א, 16/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת