ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
14759-11-13
29/01/2014
|
בפני השופט:
ראובן שמיע
|
- נגד - |
התובע:
שלמה איטח
|
הנתבע:
עיריית בית שמש- אגף הרווחה
|
|
החלטה
בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.
לטענת ב"כ המבקש, סיכויי קבלת הערעור הנם טובים וזאת בהתבסס על הנימוקים המפורטים בבקשת רשות הערעור. לדבריו, מצבו הכלכלי של המבקש הנו בכי רע וכי הפקדת ערבון בסך של 20 אלף ₪ מהווה עבורו נטל שהוא אינו יכול לעמוד בו. בתצהירו, ציין המבקש כי הוא פרוד מזה שלוש שנים וכי הוא אב לשלושה ילדים, מתוכם שניים קטינים. מאז שעזב את הבית הוא נודד ומתאכסן אצל בני משפחה וחברים, שכן אין לו אמצעים כלכליים לשכור דירה. כמו כן, אין הוא מסוגל לעמוד בתשלומי המזונות. לדבריו, הוא עבד כשכיר עד לפני חודשיים אולם נפגע בתאונת עבודה קשה ואינו מסוגל לעבוד מאז. בעקבות התאונה, הוא מקבל דמי פגיעה בסך של 3,500 ₪ מהמל"ל, אולם סכום זה מוגבל לשלושה חודשים בלבד, מהם הוא מתקיים בקושי ומשלם הוצאות מינימליות למחייתו. לטענתו, אין לו חשבון בנק מזה שנים והוא מוגדר כלקוח מוגבל "בנסיבות מיוחדות". המבקש מציין כי אין לו חסכונות כלשהם, דירה או רכב. הוא ניסה לגייס כספים מבני משפחתו ומכריו אך הדבר לא צלח, שכן אף הם בעלי משפחות וזקוקים להכנסותיהם. בעקבות מצבו, פנה המבקש ללשכה לסיוע משפטי על מנת שימונה לו עורך דין, והדבר מהווה ראיה להעדר יכולת כלכלית.
לטענת ב"כ המשיבה, בית משפט קמא לא פסק למשיבה הוצאות חרף העובדה שתביעת המבקש נדחתה. כעת, ככל שהמבקש לא יפקיד את הערבון, תהא זו הערכאה השנייה שתדון בתביעה, מבלי שיש לה כל אפשרות לגבות את הוצאותיה. לדבריו, טענת המבקש בנוגע לסיכויי הערעור הנה כללית וסתמית. המבקש לא הראה ולו נימוק אחד שיש בו כדי לעורר ספק כלשהו בפסיקת בית משפט קמא.
ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המבקש הגיש תצהיר מפורט התומך בטענותיו ובנסיבות שהובילו אותו למצבו הקשה. טענת המשיבה לפיה לא נפסקו הוצאות לטובתה אין לה מקום, וככל שהיא רואה עצמה מקופחת מפסק הדין, יש לה אפשרות לערער עליו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.
מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.
מעיון בחומר שהונח בפניי עולה כי המבקש צירף מסמכים רפואיים המצביעים על מצבו הרפואי בעקבות התאונה, וכן צירף אישור מטעם בנק ישראל המצביע על כך שהוא מוגבל "בנסיבות מיוחדות". כמו כן, המבקש ציין בתצהירו כי הוא נעדר רכוש וכי הוא אינו עובד בשל התאונה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שהמבקש ניסה לפנות לקרוביו ומכריו בניסיון לגייס את הערבון ללא הצלחה, ובכך שהוא מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, נראה על פניו כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו בין המשופרים.
לפיכך, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקש, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שיש לאזן במסגרת השיקולים את זכותה ורצונה של המשיבה להבטיח את הוצאותיה, כי יש להעמיד את הערבון על סכום מתון בסך של 3,000 ₪ בלבד.
הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערער יימחק ללא התראה נוספת.
ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.
ראובן שמיע, רשם