איזוצ'וקוו ווקוצ'ה נ' משרד הפנים

פסק דין

1.העותר, יליד ניגריה, נכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון ביום 4/1/12 והגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל.

2.ביום 6/2/12 התקיים לעותר ראיון ביחידת תשאול וזיהוי מסתננים אליו התייצב בליווי בא כוחו דאז.

בעקבות הראיון נדחתה בקשתו לקבלת מקלט והוא התבקש לעזוב את ישראל.

3.בעתירה טוען העותר, כי לא ניתן היה לדחות את בקשתו על הסף על פי סעיף 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: "הנוהל") אלא היה צריך לזמנו לראיון ולהעביר את הטיפול בבקשתו ליחידת ה- RSD וזאת על פי סעיף 6 לאותו נוהל.

בעתירה התבקש בית המשפט "להכריז על החלטת המשיב כפסולה ולהורות לו לבחון את בקשת המקלט המדיני של העותר לגופא על פי נוהל, תוך חיובו בהוצאות העותר ושכ"ט עו"ד בגין הגשת עתירה זו".

4.ב"כ המשיב מבקשת לדחות את העתירה.

מדגישה, כי הבקשה נדחתה בדין ועל פי הוראות הנוהל. נערך ראיון בסיסי לעותר על פי הנוהל ובעקבותיו התברר כי לעותר גרסאות רבות נעדרות ביסוס, אשר כולן אינן מגבשות עילה בהתאם לאמנת הפליטים.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לקבל את העתירה מהנימוקים כדלקמן:

6.המסגרת הנורמטיבית:

א)סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 קובע, כי מי שאינו אזרח ישראלי ומי שאינו עולה, כמשמעותו בחוק השבות תש"י – 1950, זכאי להיכנס לישראל ולשבת בה על פי אשרה ורישיון ישיבה לפי החוק, כאשר הסמכות למתן אשרות ורישיונות נתונה לשר הפנים.

שיקול הדעת הנתון לשר הפנים בעניין הוא רחב מאוד, וככלל, בית משפט אינו שם עצמו בנעלי רשות ואינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, אשר בידיה המומחיות והניסיון.

ב)התערבות בית משפט בשיקול דעת הרשות נעשית לעיתים נדירות.

ראה לעניין זה: בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' שולמית עין דור, פ"ד נח (4) 754, 767, 766.

כאשר החלטת הרשות נמצאת במתחם הסבירות, בית המשפט לא מתערב בהחלטה אשר מסורה לשיקול דעתה של הרשות.

ראה לעניין זה: עת"מ (ת"א) 39347-12-10 לאצ'זאר נ' מדינת ישראל, עע"מ 119/12 קלרה סרמיאנטו נ' משרד הפנים, בג"ץ 2324/91 התנועה למן איכות השלטון בישראל ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פד"י מה (3) 678 ועוד.

ג)מדינת ישראל הצטרפה כצד לאמנת הפליטים בשנת 1951 וכן הצטרפה לפרוטוקול משנת 1967 אשר הסיר את מגבלת המועד שהייתה קבועה באמנת הפליטים.

מדינת ישראל נמנעת מהחזרת פליט למדינה המוצא שלו כאשר צפויה לו סכנת חיים במדינת מוצאו, אם הוא עומד בתנאי האמנה.

אמנת הפליטים חלה על מי שהוכר כ"פליט" בהתאם לאחד מחמשת יסודות הרדיפה שנקבעו באמנה, כמפורט ב- ARTICLE 1 לאמנת הפליטים.

במדינת ישראל הוקם בעידוד נציבות האו"ם לפליטים ובתיאום עימה, מערך עצמאי לבחינת בקשות למקלט מדיני.