איזון וחלוקת כספים שהופקדו לחשבון משותף

בפנינו תביעה רכושית. נזכיר, בהחלטת בית הדין מיום כ"א במרחשוון תשע"ו (3.11.15) נאמר בין השאר:

רכוש לחלוקה בין הצדדים: דירה, זכיות פנסיוניות, חשבון בנק משותף.

באת כוח הבעל מציגה עמדתה: הבעל מבקש לחלק את הרכוש בחלקים שווים.

טוענת באת כוח האישה: האישה מבקשת עקרונית חלוקה שווה. מונו שמאי ואקטואר. הצדדים נשואים 4.5 שנים, האישה עבדה מגיל 18, חסכה כספים רבים טרם הנישואין, עזבה את אינטל ועברה לאלביט בגלל תנאים טובים. הבעל דרש שהכול ייכנס לחשבון המשותף, ואז ביקש גירושין. אז את הכספים שהכניסה קודם, כולל כספי פיצויים, יש להעביר לה או לקזז.

ובכן, בענין זה, האקטואר יבחן בנפרד את הסכומים שהרוויחו שני הצדדים לפני הנישואין, אף אם הוכנסו לבסוף לחשבון משותף.

הצדדים קבלו בקניין פסיקת רכוש בהתאם למנהג המקובל במדינה, קרי – חוק יחסי ממון.

בית הדין מאשר את הסכמת הצדדים להתגרש.

הצדדים קיבלו את הצעת בית הדין כי הם יתגרשו עתה והכרעת הכתובה תיוותר לאחר הגט, כולל קיום דיון כמקובל, ככל שלא יושג הסכם.

יש לפתוח תיק לסידור גט.

שני הצדדים קבלו בקניין פסיקת כתובה על פי שיקול דעת רחב של בית הדין.

לאחר קבלת התמונה הכלכלית, בית הדין יפנה את הצדדים לניהול משא ומתן בפן הרכושי. בית הדין, בהכירו את באות כוח שני הצדדים, סבור כי זו בהחלט משימה אפשרית!

כיום יש כבר דו"ח שמאי בתיק, הוגש אף דו"ח אקטואר, כולל תשובותיו לשאלות ההבהרה שהוצגו לו על ידי שני הצדדים, ונקבע דיון עיון בדו"ח זה לבקשת הנתבעת.

בפתח הדיון שני הצדדים מצהירים כי עדיין לא הושגה הסכמה.

טוענת ב"כ התובע: נסכים לגישור לאחר פריסת המפה הכלכלית, כולל הצגת נתוני האישה.

איזון הכספים שמוזגו לחשבון המשותף

טוענת ב"כ הנתבעת: יש כמה סוגיות על הפרק. לאישה אין עדיין תלושים. זה תיק להליך גישור. האקטואר ביקש החלטות שיפוטיות. יש לנו השגה באשר ליום הקובע. האקטואר קבע את יום ט"ו אלול תשע"ה (30.8.15) כיום הקובע, אך לשיטתנו היום הוא י' בסיון תשע"ה (28.5.15) שאז הבעל עזב את הבית. מאז אין להם התנהלות משותפת. ב-3 חודשים אלו הבעל לקח שלוש הלוואות. בסך 51,000 ש''ח, סך כולל. הוא נטל זאת לצרכיו והאישה לא צריכה להשתתף בכך. יש להוריד מחצית מכך. בנוסף, הבעל כפה על האישה להכניס לחשבון המשותף את כל חסכונותיה בסך 400,000 ש''ח. האקטואר התבקש לבדוק זאת. האקטואר כתב שהיא חסכה 221,000 ש''ח, אך הוא לא הכניס 85,000 ש''ח שעדיין סגורים בחשבון המשותף בתיק ניירות ערך, וכל זה מהכספים שלה שקבלה מאינטל. כן עוד 61,000 ש''ח ו 50,000 ש''ח, שהם שלה. כך שכל זאת יש להחשיב כחלק האישה, סה"כ 470,000 ש''ח. האקטואר ביקש החלטה שיפוטית. הוא עדכן את הניירות ערך, הוא טען שאם הכספים הופקדו לחשבון המשותף, זה הוכנס לחישוב. אך יש להחליט עקרונית, כי אם כך, אז יש לחשב בצורה זו גם על כספים של הבעל. לא ייתכן לומר שרק מה שחסך הבעל זה שלו. הם נשואים רק ארבע שנים ואין לומר שהיה שיתוף בהכנסת הכספים לחשבון המשותף. יש לנו כבר שמאות על הבית. יש משכנתא וסך שצריך להחזיר להורים. נותר 950,000 ש''ח משותפים לשניהם.

מגיבה באת כוח התובע: הבעל מצוי כשנתיים מחוץ לבית ומשלם הלוואות ומשכנתא ועוד, והאישה לא משתתפת עמו בהלוואות. הם חיו יחד כשנה לפני הנישואין, החזיקו שלושה חשבונות בנקים, הבעל הכניס אז הרבה כספים לנישואין, הבעל גרע מחסכונותיו במשק הבית המשותף. הצדדים מיזגו בשנת 2010 את כל החשבונות שלהם, לאחר שהם הולידו ילדה ורכשו בית. הם אף חסכו כספים. הם מיזגו את החשבונות 4.5 שנים לפני פרוץ הסכסוך. הם נישאו בשנת 2010 וכמה חודשים אחר כך מיזגו את החשבונות. בית הדין רק ביקש לראות את הנתונים ולא הכריע בכך.

ומוסיפה באשר למועד הקובע: האקטואר קבע את יום ט"ו אלול תשע"ה (30.8.15), ליום הקובע, אך הקרע היה בחודש מאי 2015. האקטואר עבר לפי הנתונים שהוא קיבל. חבל לבחון שוב אחורה את הדו"ח מיום קודם. התובע הודה בהלוואה של ההורים. נסכים שיש לגרוע מחצית מהלוואה של 41,000 ש''ח שיתווסף לחלק האישה.