אי פירעון מיידי של חוב העבר אינו מעניק את הזכות לתבוע פינוי מיידי של דייר מוגן

הנתבע הינו דייר מוגן בחנות ברחוב טלר 21, רחובות (להלן - החנות), שבבעלות התובעת. ביום 10.11.05 ניתן על ידי כב' השופט אורן שורץ בבית משפט זה פסק דין (להלן - פסק הדין), שבו נקבע, כי דמי השכירות שעל הנתבע לשלם לתובעת עבור החנות בגין התקופה שמיום 1.1.05 הינם בסך 1,645 ש"ח לחודש. התובעת טוענת, כי הנתבע החל לשלם את דמי השכירות המעודכנים שנקבעו בפסק הדין רק החל מחודש פבואר 2006. עקב אי תשלום דמי השכירות המעודכנים בגין שנת 2005 פתחה התובעת תיק הוצל"פ נגד הנתבע. הנתבע עתר לקיום חקירת יכולת במסגרת תיק ההוצל"פ, ובעקבות זאת נקבע, כי על הנתבע לשלם על חשבון החוב תשלום חודשי בסך 250 ש"ח. בשל אי תשלום מלוא סכום החוב בגין שנת 2005 עותרת התובעת לפינויו של הנתבע מהחנות.

בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי החל לשלם את דמי השכירות המעודכנים כבר בחודש ינואר 2006. את החוב בגין שנת 2005 משלם הנתבע, לטענתו, בהתאם לצו התשלומים שניתן על ידי ראש ההוצל"פ לאחר קיום חקירת היכולת.

בדיון שהתקיים בפני ביום 23.10.06 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית כדלהלן:

"1.       תשלום דמי השכירות השוטפים יבוצע בכל 15 לחודש בגין אותו חודש בו הם מבוצעים.

2.         התשלום בגין חודש אוקטובר 2006 יבוצע עד ליום
30.10.06.

3.         השאלה היחידה המצויה במחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא, האם אי פרעון חוב העבר שנוצר עקב פסק דינו של כב' השופט שוורץ מיום 10.11.05 בגין התקופה שקדמה למתן פסק הדין, ובצוע התשלומים רק בהתאם לצו התשלומים שניתן בתיק ההוצל"פ, מהווה עילה לפינויו של הנתבע מהנכס.

4.         הצדדים יסכמו טענותיהם בשאלה זו בכתב".

יצויין, כי בסופו של דבר אכן אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע החל לשלם את דמי השכירות המעודכנים בגין התקופה שמחודש ינואר 2006, ומאז הם משולמים באופן שוטף. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים, כי על חשבון החוב בגין שנת 2005 משלם הנתבע סך של 250 ש"ח לחודש בהתאם לצו התשלומים שהוצא על ידי ראש  ההוצל"פ.

בסעיף 131 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן - החוק), נאמר:

"על אף האמור בכל חוזה או הסכם, אולם בלי לגרוע מהוראות חיקוק אחר, אלה בלבד הן עילות הפינוי:

(1)     הדייר לא המשיך בתשלום דמי השכירות המגיעים ממנו;

(2)     ..."

בסעיף 156 לחוק נאמר:

"לענין סעיף 131(1) יראו דייר כממשיך בתשלום דמי השכירות המגיעים ממנו, אף אם לא שילם את דמי השכירות החדשים, כל עוד הוא משלם את דמי השכירות שהשתלמו ערב תשל"א ולא נתקיים בו אחד מאלה:

 (1)    ...;

(2)        דמי השכירות החדשים נפסקו בבית דין ולא שולמו תוך ששים יום מיום הפסק אם ניתן במעמדו, או מיום שנמסר לו העתק כחוק אם ניתן שלא במעמדו, או במועד מאוחר יותר שפסק לכך בית הדין; בית הדין רשאי לדחות את מועד התשלום עד לאחר בירור הערעור על פסיקת דמי השכירות החדשים".

הוראות סעיף 131(1) הנ"ל הופיעו במקורן בסעיף 36(1) לחוק הגנת הדייר,
תשט"ו-1955. בעניינו של הסעיף המקורי נאמר בע"א 582/61, בוכול נ' בוכהלטר, פד"י טז 1320, 1327: