אי זכאות לדמי אבטלה- מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה

בתביעה זו מתבקש בית הדין לקבוע כי התובע זכאי לדמי אבטלה.

העובדות הצריכות לעניין

1.                   התובע כיהן כסמנכ"ל שיווק בחברת פרי ויטה בע"מ מיום 15/07/02 ועד יום 18/07/04.

2.                   התובע הינו בעל שליטה בחברת נוגט בע"מ, חברה אשר נקלעה לקשיים כלכליים. לאור היותו ערב של חברת נוגט בע"מ, התדרדר גם מצבו הכלכלי של התובע.

3.                   החל מיום 01/04/04 התובע הינו בעל 100% ממניותיה של חברת נוגט בע"מ.

4.                   ביום 31/12/03 פנה התובע אל הנהלת חברת פרי ויטה בע"מ וביקש מהם שלא לעבוד בחברה יותר כשכיר אלא לספק את שירותיו כנגד חשבוניות.

5.                   חברת פרי ויטה בע"מ נעתרה לבקשת התובע והחל מיום 01/04/04 העבירה חברת ויטה בע"מ את הסכום אשר עד לאותו היום שולם לתובע כשכר, לחברת נוגט בע"מ כנגד חשבונית מס.

6.                   בעוד שמשכורתו של התובע עמדה על סך של כ 31,000 ש"ח ברוטו, עמד הסכום אשר שולם לחברת נוגט בע"מ, בתמורה לעבודת התובע, על סך של כ 39,000 ש"ח בתוספת מע"מ. במקביל והחל מחודש ינואר שנת 2004 הוציאה חברת נוגט בע"מ, שכאמור מלוא מניותיה מצויות בידיו של התובע, תלושי שכר על סך 3,335 ש"ח בלבד לתובע.

7.                   התובע ציין כי צורת תשלום זו נבעה משיקולי מס - התשלום אותו קיבל מחברת ויטה בע"מ הגיע לכיסו דרך חברת נוגט בע"מ.  מכיוון שלחברת נוגט בע"מ חובות רבים, קוזז תשלום המס כנגד חובות אלו.

8.                   ביום 18/04/04 פוטר התובע מחברת פרי ויטה בע"מ, כאשר עד ליום 18/07/04 שולמו לתובע דמי הודעה מוקדמת.

9.                   ביום 30/08/04 פנה התובע לנתבע בתביעה לתשלום דמי אבטלה. הנתבע דחה תביעה זו מכיוון שסבר שהתובע לא צבר את תקופת האכשרה הקבועה בחוק. על קביעה זו הנתבע הוגשה תביעה זו.

טענות התובע

10.               התובע טוען כי יש להכיר בתקופה בה קיבל חשבוניות מחברת פרי ויטה בע"מ לצורך תקופת האכשרה, זאת כיוון שבאופן מהותי היה הוא עובד החברה. התובע טוען כי הבחינה של יחסי עבודה הינה מהותית ומכיוון שעבודתו לא השתנתה לחלוטין מן הראוי להכיר גם בתקופה זו.

טענות הנתבע

11.               הנתבע מציין כי התובע חדל מלהיות שכיר של חברת פרי ויטה בע"מ החל מיום 01/04/04 ומיום זה לא שולמו עבורו דמי ביטוח.

12.               לחילופין טוען הנתבע כי אם תתקבל התביעה יש לראות את שכר התובע כסכום הנקוב בתלושי השכר החל מיום 01/04/04 ולא על פי הסכומים הנקובים בחשבוניות.

הכרעה

13.               כלל ידוע בשיטת המשפט בישראל קובע כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.

14.               כאשר מעיינות אנו בראיות אשר הביאו הצדדים ולאחר ששמענו את הצדדים נוצר בפנינו החשש לכאורה כי בעסקה מלאכותית עסקינן.

15.               סעיף 86 לפקודת מס הכנסה קובע כדלקמן:

86. סמכות להתעלם מעסקות מסויימות

(א) היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

לענין זה, "עסקה" - לרבות פעולה.

16.               בחינת כשרותם של תכנוני מס הינו עניין שמטבע הדברים אינו מצוי בסמכותו של בית הדין ואין הוא בעל המומחיות הראויה בתחום זה. יחד עם זאת, משההכרעה בסוגיה זו הינה מהותית להכרעה בתיק דנא, מוקנית לבית הדין סמכות שבגררא להכריע בסוגיה זו לצורכי עניין זה בלבד.