אי התערבות ביהמ"ש בעניין קבלת מועמדים ללימודי רפואה באוניברסיטה

1.         המבקשת נרשמה ב -10.4.98 ללימודי שנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב (להלן: "בית הספר לרפואת שיניים") לשנת הלימודים תשס"ט, ובקשתה לקבלה ללימודים נדחתה.

המבקשת לא שיפרה את ציוניה ולא השלימה קורסים, ושבה ונרשמה בשנית ב-22.7.09 ללימודי שנה ד' בבית הספר לרפואת שיניים לשנת הלימודים תש"ע, ובקשתה לקבלה ללימודים נדחתה בשנית.

המבקשת עותרת בתובענה ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא זכאית להירשם כסטודנטית מהמניין בשנת הלימודים תש"ע בבית הספר לרפואת שיניים.

2.         הזכות לחינוך היא אחת מזכויות היסוד של הפרט. בבג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גילת נ' שר החינוך, פ"ד נ(3) 2, 24 - 25 קבע בית המשפט:

"החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם... הוא חיוני לקיומה של חברה בה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים בתוך כך לרווחה של הקהילה כולה".         

לענין הסמכות לדון בתובענה, פסק בית המשפט העליון בבג"ץ 5682/97 אטרי נ' רקטור אוניברסיטת חיפה (לא פורסם):

"עתירת העותר היא לחייב את המשיבה (אוניברסיטת חיפה - י.ג) לקבלו ללימודי תואר ראשון... הסמכות לדון בעתירה היא לבתי המשפט הרגילים. המשיבה ממלאת אמנם תפקיד ציבורי, אך החלטותיה בעניין קבלת תלמידים למוסדה אינם "על פי דין", אלא על פי החלטות מוסדותיה הפועלים מתוך חופש אקדמי... לבית המשפט המחוזי הסמכות לדון בנושא העתירה".

3.         בע"א 319/65 אלבלדה נ' חברת האוניברסיטה העברית פ"ד כ(1) 204, קבע השופט לנדוי, לעניין מערכת היחסים המשפטית בין הסטודנט לבין האוניברסיטה:

"יש לו אספקטים חוזיים טהורים, כמו למשל בכל הנוגע לתשלום שכר הלימוד. בקצה השני... למשל עניינים הנוגעים למתן ציונים... וכדומה אין לתפסם במסגרת של יחסים חוזיים, אפילו הודיע המוסד האקדמי מראש על הדרך בה ילך בעניינים כגון אלה. בלשון הלכות החוזים נעדרת בהם הכוונה ליצור יחסים משפטיים מעיקרה".

            סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958 מורה:

"מוסד מוכר הוא בן-חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. בסעיף זה "עניינים אקדמאים ומינהליים" - לרבות קביעת תוכנית מחקר והוראה... קביעת שיטות הוראה ולימוד וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת".

            סעיף 33 לחוק החוזים (כללי) תשל"ג-1973 מורה:

"חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר... וכיוצא באלה... אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית המשפט".

במישור של דיני החוזים, תנאי קבלת מועמדת ללימודים בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה הוא עניין אקדמאי מובהק. סוגיה זו נעדרת כוונה ליצור יחסים משפטיים. תימוכין לכך מצינו גם בהוראת סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה וגם בפרשנות סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי).

4.         וכאן אנו באים לשאלה, האם על הפעולות של קבלת מועמדת ללימודים באוניברסיטה יש להחיל את המשפט הציבורי, שאזי יש לבחון את פעולת ועדת הקבלה של האוניברסיטה במשקפיים של המשפט המינהלי: סבירות, אי הפליה,  העדר שיקולים זרים, מידתיות, וכדומה.

            בתי המשפט טרם הכריעו בסוגיית מעמדם של המוסדות להשכלה גבוהה - האם חלים על פעולותיהם האקדמיות דיני המשפט הציבורי.

בעע"מ 7151/04 הטכניון נ' ליאור דץ פ"ד נט(6) 433, 447 - 448 פסק הנשיא (כתוארו דאז) ברק:

"לא הוברר מהו ההיבט הציבורי המצדיק החלתם של דיני המשפט הציבורי - לצידו של המשפט הפרטי - על הטכניון. האם די בהיתר להענקת תארים גבוהים כדי להופכו לגוף דו מהותי?... האם הטכניון מפעיל סמכויות שלטוניות בעניין קבלה ודחיה של מועמדים ללימודי התואר... מה טיבן... אין חולק כי לטכניון, כמוסד מוכר להשכלה גבוהה, מאפיינים ציבוריים. אך ציבוריותו, ככזו, אינה תנאי מספיק להחלת המשפט הציבורי על פעולותיו האקדמיות".

            בבג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופסור אברהם עוז (לא פורסם) פסקה השופטת חיות: