עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
325-08
12/10/2009
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר 2. יגאל פליטמן 3. ורדה וירט- ליבנה
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד לאה רוזנברג
|
הנתבע:
בוחבוט שרלי עו"ד אורן סודאי
|
פסק-דין |
הנשיא סטיב אדלר:
האם יש להכיר בטנטון לו טוען המשיב כפגיעה בעבודה (מחלת מקצוע) על פי
סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995? זו השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה.
רקע הדברים
[2] המשיב, יליד 1955, הוא מפעיל משאבת בטון במקצועו. ביום 21.8.2006, הגיש המשיב למוסד לביטוח לאומי (להלן גם:
המוסד) תביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון עקב חשיפה לרעש, כמחלת מקצוע.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל המשיב כפגיעה בעבודה, אולם דחה את תביעתו להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. במכתב הדחייה מיום 28.2.2007 נכתב הטעם לדחייה כך:
"לפי הצהרתך מיום 10.4.2006 וכן מעיון בחומר הרפואי לא היו פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בגין הטנטון". בעקבות דחיית ראש התביעה שעניינו בטנטון, הגיש המשיב לבית הדין האזורי בנצרת תביעה להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.
המחלוקת בין הצדדים לתובענה סבה על התקיימות התנאי הקבוע ב
סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, שזה לשונו: "
הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
[3] לבית הדין הוגשו המסמכים הרפואיים הבאים:
[א] הפנייה לרופא אף אוזן גרון מיום 4.5.2006 חתומה בידי ד"ר בועז לבנון, מומחה לרפואה פנימית, בה נכתב במטרת ההפניה:
"טינטון קבוע. מופנה בגין ירידת שמיעה לטיפול".
[ב] הפנייה למכון שמיעה מיום 28.5.2006 חתומה בידי רופאת אף-אוזן-גרון, ד"ר זילבר-ברקוביץ דרורית, בה תועדו תלונות המבוטח כך:
"ירידה בשמיעה זה זמן מה. טנטון". באבחנה נכתב כך: Hearing complaints. Tinnitus.
[ג] בדיקת שמיעה מיום 16.6.2006.
[ד] תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 16.6.2006, חתומה בידי מומחה אף-אוזן-גרון - ד"ר שרל חדד, בה נכתב בתיאור התאונה:
"חשוף לרעשים מזה שנים. ירידה בשמיעה וטנטון באוזניים לאחרונה". עוד צויין בתעודה, כי המשיב
"מסוגל להמשיך בעבודתו ו/או כל עבודה אחרת".
[ה] חוות דעת רפואית מיום 22.6.2006 חתומה בידי רופא אף-אוזן-גרון, ד"ר מרואן כרם, בה תועדו תלונות המשיב כך:
"החולה הגיע עם התלונה הכרונית של טנטון תמידי אשר מאובחן על רקע נזק שמיעתי על רקע חבלה אקוסטית. לדבריו לאחרונה חלה החמרה בעוצמת הטנטון מה שמפריע לו בחיי היומיום".
[ו] חוות דעת רפואית מיום 30.6.2006, חתומה בידי ד"ר שרל חדד, בה נכתב בסיכום כך:
"נזק שמיעתי עם פגיעה בתדרי הדיבור משמאל. טנטון קבוע בשתי האוזניים".
[ז] בדיקת שמיעה ומבחן מאפייני טנטון מיום 28.1.2007.
פסק דינו של בית הדין האזורי והערעור
[4] בית הדין האזורי בנצרת קיבל את תביעתו של המשיב, קבע כי מתקיימים בו התנאים להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, לרבות התנאי בדבר
"פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", והשית על המוסד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח. בית הדין האזורי סבר, כי הפניות שביצע המשיב לקבלת טיפול רפואי הן בגדר "
פניות חוזרות ונשנות" כנדרש ב
סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח לאומי. עוד קבע, כי פניותיו של המשיב לטיפול רפואי בשל הטנטון, די בהן כדי לענות על דרישות הסעיף, אף אם לא מצוי בהן תיעוד מפורש לעניין פגיעה בתפקודו של המשיב עקב הטנטון. בית הדין האזורי סבר, כי פניותיו של המשיב לקבלת טיפול רפואי מצביעות על כך שליקוי השמיעה והטנטון הפריעו לו בחיי היומיום.
על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור לפנינו, שהתנהל בדרך של סיכומים בכתב.
טיעוני הצדדים בערעור
[5]
המוסד לביטוח לאומי טען לפנינו, כי המשיב אינו ממלא אחר התנאים הקבועים ב
סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, בהתאם לפרשנות שהוענקה להם ב
הלכת ברכליס שיצאה לא מכבר מלפני בית דין זה . בתוך כך נטען, כי פנייתו של המשיב לטיפול רפואי ביום 4.5.2006, היא בלבד עונה על דרישות החוק והפסיקה, בעוד את יתר פניותיו אין להביא בכלל חשבון לעניין הדרישה ל"
פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי". פנייה יחידה זו, לטענת המוסד לביטוח לאומי, אין די בה כדי לעמוד בדרישת הסעיף. המוסד לביטוח לאומי הטעים עוד, כי כל פניותיו של המשיב לגורמים רפואיים בעניין הטנטון נעשו בתוך פרק זמן קצר ביותר.