ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
183-07
02/02/2011
|
בפני השופט:
דפנה בלטמן קדראי
|
- נגד - |
התובע:
1. אי.אר.אי.אס שרותי נדל"ן בישראל בע"מ 2. באור השקעות (1995) בע"מ
|
הנתבע:
1. עיזבון שפיר משה ז"ל 2. עיזבון אסתר שפיר ז"ל 3. חב' מעונות בגוש 6942 בע"מ 4. עיריית תל-אביב 5. מ.מ.י. ת"א- מח' ליעוץ משפטי 6. נחמיה צוריאל 7. עזרא ליפמן 8. בלה לוונפיש 9. נדיה קליין 10. טליה קליין 11. תאודור זבו קליין 12. דבורה אזרח 13. בלה רז 14. עזבון המנוח אהרון רובינשטיין 15. אמנון רובינשטיין 16. גיורא רובינשטיין 17. עפר נחום
|
|
החלטה
1.בתיק זה מתבררת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין כלל בעלי הזכויות בהם, במשך מס' שנים.
2. תיק זה מתברר אף לצד תיקים נוספים בהם נדרש פירוק שיתוף, בחלקות נוספות וסמוכות לחלקות נשוא תיק זה, כאשר כל התביעות עניינם נכסי המקרקעין במתחם הידוע כמתחם "התחנה המרכזית הישנה בתל אביב".
3. במהלך תקופת חיי התיק ובזיקה אף לתיקים המתנהלים במקביל, נגרמו עיכובים שונים בכל הקשור לנושא קידום הפירוק.
בין היתר, נגרמו עיכובים אלה בזיקה להליכים של פינוי המתנהלים בתיקים מקבילים, באשר חלק מבעלי הזכויות, לרבות צדדים בהליך זה, תופסים מגרשים אשר שאלת זכויות ההחזקה בהם מאוד רלוונטית לשווי הנכסים ואף משפיעה, בהכרח, על נושא מימושם.
4. בתיק אזרחי 758/07 המתנהל במקביל, כבר ניתנה בעבר החלטה על פירוק השיתוף במקרקעין, אלא שעל פי החלטות נוספות עוכבו הליכי הפירוק עד למיצוי הבירור בתביעות הפינוי.
סברתי, כי ראוי להורות על מצב משפטי דומה גם בתיק זה, כאשר ראוי לקדם הוראות לגוף תביעת הפירוק, תוך התייחסות לצדקת התביעה, ואף להתייחס לשאלת מועד מימוש הזכויות בהליך הפירוק, בזיקה לתביעות הפינוי.
5. המיוחד בתיק זה הוא מעורבותה של הנתבעת 4, עירית תל אביב, המחזיקה במתחם מוגדר לאורך שנים רבות.
ב"כ נתבעת 4 טוען כי נוכח החזקה זו מחד, ומצד התכנון, מאידך שעל פיו החלקות שבהחזקת העיריה מיועדות לשימוש ציבורי, אין להחיל על העיריה את הליכי הפירוק. בענין זה אף הוגשה הודעה לאחרונה מטעם העיריה.
לאחר שבחנתי עמדות הצדדים השונים בענין זה ומאחר ואין מחלוקת כי כלל הזכויות של כלל הצדדים הם זכויות במושע, לא ראיתי מקום להוציא את העיריה מתחולת הוראות הפירוק אשר ינתנו בהליך זה.
החזקותיה של העיריה, מהבחינה הקניינית, הם לכל היותר החזקה ייחודית על פי הסכם שיתוף.
החזקה כאמור היא החזקתו של שותף וממילא אינה מונעת הליכי פירוק, כאשר יש להורות על פירוק השיתוף בין בעלים משותפים במקרקעין.
6. טענות נוספות אשר הושמעו כלפי יוזמת פירוק השיתוף בשלב זה עניינם מצבן של החלקות מהבחינה התכנונית, כאשר כיום אין תוכנית מפורטת הקובעת את זכויות הבניה וכיוצא באלה וכאשר ברור כי תוכנית כאמור עשויה להשפיע על שווי זכויותיהם של כל הצדדים.
התרשמותי, לאחר ששמעתי את הצדדים ואף בחנתי את הודעת מהנדס העיר, כי לא צפוי בעת הקרובה שינוי בנושא זה. קידומה של תוכנית מחוייב המציאות, הן להגשמת כלל האינטרסים של כל הצדדים והן להגשמת האינטרס הציבורי של תושבי העיר תל אביב.
תוכנית כאמור אינה מקודמת כבר שנים רבות ולא התרשמתי כי עיכוב קידום הליך זה יועיל לקידום התוכנית.
דומה כי דווקא מתן הוראות על פיהם יחלו הליכים של כינוס כלל הזכויות וכלל האינטרסים, תוך ריכוז כלל המאמצים של כל בעלי הזכויות על ידי גורם מכנס אחד, יסייע לקידום כל הקשור לתכנון ולהשבחת הזכויות במתחם.
על כן, לא מצאתי ממש בהגנות מפני תביעת הפירוק שעניינם מצבם הנוכחי של המקרקעין נשוא התביעה.
אעיר עוד בהקשר זה, כי בתיק אזרחי 758/07 המתברר במקביל כבר ניתן בפועל צו לפירוק השיתוף וממילא לא גרר דבר לשינוי בערך החזקות השותפים ולא השפיע לרעה על מי מהשותפים, ומכל מקום מוכיח מתן צו הפירוק שם, כי אין מניעה להורות על צו פירוק שיתוף דומה בתיק זה.
7. על כן, משהוכח ריבוי וניגוד אינטרסים, המונע שיתוף פעולה בין כלל השותפים בתיק זה, משהוכח צורך בכינוס ענייני כל השותפים לצורך מימוש ומיקסום כלל האינטרסים, ומשנלמד גם מהליך אחר מקביל, כי ניתן ליישב מצב משפטי בו קיים צו כאמור גם בעת שהליכי הפינוי תלויים ועומדים, הנני מורה על פירוק השיתוף בין כל הצדדים במקרקעין נשוא הליך זה.
8. הוראות לגבי דרכי הפירוק, כמו גם מינוי כונס נכסים ינתנו בהמשך ההליך ולאחר שתינתן לצדדים הזדמנות נוספות להביע עמדותיהם בענין זה.