אי ־ היכולת לכרוך תביעות בתביעת גירושין שהוגשה לאחריהן – למפרע מעת הגשתן

לפנינו ערעור האם (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין האזורי תל אביב מיום י"ט בתמוז תשע"ט (22.7.2019) שבה קיבל בית הדין את בקשת האב (להלן: המשיב) וקבע שבית הדין נעדר סמכות לדון בתביעתה למשמורת ומזונות שני הקטינים.

מושא הערעור

להלן ציטוט מהחלטת בית הדין קמא – מושא הערעור (ההדגשה אינה במקור):

לפנינו בקשת הנתבע למחיקת התביעות שבכותרת בהעדר סמכות לבית הדין.

רקע עובדתי קצר

תביעות אלה הוגשו לבית הדין בתאריך י"א באייר תשע"ט (16.5.19) ללא שהוגשה תביעת גירושין.

בתאריך י' בסיוון תשע"ט (13.6.19) הגישה התובעת תביעת גירושין, וביקשה לכרוך אליה את התביעות הקודמות. אלא שבין שני התאריכים דלעיל הגיש הנתבע תביעות למזונות ילדים ומשמורתם לבית המשפט למשפחה.

הנתבע בסיכומיו טוען כי לא ניתן לכרוך תביעות למפרע ומפנה לבג"ץ 8497/00.

התובעת בסיכומי תגובתה מאריכה שלא לצורך בעניין כנות התביעות והכריכה, אך אינה מגיבה לטיעון הנ"ל.

משכך, ולגופו של עניין, בית הדין מקבל את עמדת הנתבע כי הכריכה אינה חלה למפרע, והיות שתביעותיו לבית המשפט הוגשו טרם הגשת תביעת הגירושין, הרי שבית הדין מנוע מלדון בתביעות שבכותרת ללא הסכמת הצדדים.

עד כאן החלטת בית הדין קמא.

עילות הערעור

המערערת עותרת לביטולה של החלטה זו מהעילות המרכזיות כדלהלן:

א.         שגה בית הדין בקביעה שעקב הגשת המשיב תביעות לבית משפט בענייני משמורת ומזונות קודם לתביעת הגירושין שהגישה המערערת קנה בית המשפט את הסמכות.

לטענתה, תביעות המשיב הוגשו בחוסר תום לב ואינן אלא תביעות סרק תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. היא מציינת לפסיקות אזרחיות בעניין תביעות שהוגשו בחוסר תום לב. ועוד מציינת לכתב התביעה שהגיש המשיב בבית משפט שבו אין בקשה לפסיקת מזונות ילדים אלא לחיוב הצדדים בנשיאה בנטל.

ב.         המשיב לא העלה טענה לחוסר סמכות לפני בית הדין האזורי בהתאם לפסיקות.

המערערת מציינת לפסיקת בג"ץ 58/08 בעניין מרוץ סמכויות.

לסיכום: המערערת עותרת לביטולה של ההחלטה.