אטדגי ואח' נ' ירושלים

פסק דין

העתירה שבפני היא של אלמנתו של חיים אטדגי ובנו אשר החזיק ברישיון בדוכן בשוק מחנה יהודה, המכונה "השוק הגרוזיני" החל משנת 1995. קודם לכן החזיק בדוכן ברישיון אביו של חיים ז"ל החל משנת 1966. למרבה הצער חלה חיים ז"ל במהלך שנת 2008 ונפטר בתחילת שנת 2009. במהלך מחלתו הודיעו בני המשפחה לעיריית ירושלים כי הוא אינו מסוגל להפעיל את הדוכן ובמשך החודשים בהם חלה, ביקשו וקיבלו רשות שהדוכן יופעל על ידי בעל הדוכן הסמוך.

על פי תקנה 33 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א-2000, הכלל הוא כי משנפטר בעל רישיון רוכלות, יוכל יורשו להמשיך ולהפעיל את הדוכן עד תום תקופת הרישיון או עד עבור שנה מיום הפטירה, לפי המוקדם. אין חולק כי העותרת יכולה היתה אפוא להמשיך ולהפעיל את הדוכן עד תחילת שנת 2010.

לטענת העותרים תקנה 28 לתקנות הנ"ל משמעותה כי הם לא היו צריכים לפנות ולבקש רישיון אלא העירייה היא זו שצריכה היתה להודיע שבועיים לפני תום תקופת הרישיון על ביטולו תוך שהיא מאפשרת להם שימוע במקרה כזה. משלא עשתה כך העירייה משמעות הדבר כי הם ממשיכים ומפעילים את הדוכן ברישיון.

במהלך השנה האחרונה החליטה העירייה לשפץ את "השוק הגרוזיני" ולפי מדיניות שקבעה לעצמה, רק מי שהיו בעלי רישיונות בעת תחילת השיפוצים, יוכלו לשוב ולהפעיל את הדוכנים לאחר שניתן יהיה לחזור למתחם המשופץ. מאחר ולעותרים אין רישיון שכן הוא פג בשלהי שנת 2009 או בתחילת 2010 והם לא פנו בבקשה לרישיון חדש, הרי שלא נכללו במסגרת בעלי הדוכנים שיוכלו לחזור ולהפעיל את דוכניהם. לטענת העירייה, העותרים מפרשים את התקנות הנ"ל שלא כהלכה שכן אין המדובר בבעל רישיון שרישיונו עמד לפוג ולפיכך הוא מתחדש והולך על פי בקשה לחידושו אלא אם העירייה מודיעה על כוונה לבטלו, אלא מדובר במי שאין לו רישיון בכלל שכן המשך הפעלת הדוכן במהלך השנה שלאחר פטירתו של חיים אטדגי ז"ל, אינה על פי הרישיון של המנוח אלא מכוח הוראה מיוחדת בחוק המאפשרת תקופת ביניים לשם הסתגלות.

על פניו נראה כי פרשנותה של העירייה את התקנות נכונה. עם זאת אינני סבורה כי ניתן לקבוע מדיניות שאיננה מאפשרת כל שיקול דעת בעניינם של מקרים חריגים וכזהו עניינם של העותרים לפחות לצורך בחינה לגופה של הבקשה. המדובר בדוכן שהוחזק ברישיון במשך עשרות שנים ואין כל טענה כי הופעל אי פעם שלא כדין. כך גם בעת מחלת האב, דווחה העירייה כי הדוכן יופעל על ידי שכן. העירייה אישרה זאת. בנסיבות אלה נראה כי ככל שיגישו העותרים בקשה להפעלת דוכן "בשוק הגרוזיני", היינו אותו דוכן שהאב והסב הפעילו ברישיון שנים רבות, יהיה על העירייה לבחון את הבקשה על נסיבותיה לגופה. בכלל הנסיבות יהיה על העירייה לשקול את הנסיבות האישיות, את ההיסטוריה של הפעלת הדוכן ואת העובדה שגם אם הדין עמה בכל הנוגע לפרשנות התקנות הרלוונטיות, לא ברור אם בני המשפחה הבינו כי עליהם להגיש בקשה חדשה ולא בקשה לחידוש רישיון.

ניתן לצפות שהבקשה, ככל שתוגש, תטופל בלב פתוח ובנפש חפצה וכי ההחלטה בעניינה תתקבל בהקדם ובטרם יווצר מצב בלתי הפיך במקום. משמעות הדבר כי ניתן לצפות שההחלטה תתקבל עוד בטרם יחזור השוק לפעול.

בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני