אחריות מדריך והחברה להגנת הטבע לפגיעת ילד במהלך טיול

1.         התובע, יליד 1986 יצא לטיול בן יומיים, שארגנה הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") לתלמידי חוג סיירים בו השתתף התובע. הנתבע 2 (להלן: " המדריך"), היה המדריך בטיול, אשר נשכר ע"י הנתבעת.

ביום 19.4.98 (היום השני לטיול), הגיעו המטיילים אל אמת המים בקסריה, שם היה אמור הטיול להסתיים.

בכתב התביעה נטען, כי המדריך התיר לתלמידים לקפוץ מאמת המים לחול, בעודו יושב בצד ביחד עם המבוגרים האחרים אשר נלוו אליו, כי אחד מהם, ושמו יואב, התרברב ביכולתו לקפוץ מהנקודה הגבוהה ביותר, שגובה 5 מטרים, וכי שאר הילדים, לרבות התובע, הושפעו מכך, וקפצו גם הם, מבלי שהמדריך שם לכך לב.

כן נטען, כי באחת הקפיצות, אשר קפץ התובע מגובה זה (5 מטרים), הוא נפל ונפגע בצווארו (אירוע זה ייקרא, להלן: " התאונה")

2.         התובע הובא לבית החולים, ובבדיקתו הועלה חשד לשבר ללא תזוזה בחוליות 1C או 2C. התובע אושפז במשך 4 ימים, וטופל במתיחה ובאנלגטיקה. לאחר מכן טופל בצווארון במשך מס' שבועות.

בתעודת חדר המיון נרשם, כי התובע " נמצא עם מתיחה צווארית ... אין נימול בפנים, אין אירוע נוירולוגי חריף ". במכתב השחרור נרשם: " בקבלתו: במצב כללי טוב רגישות בצוואר הגבלה בתנועות צוואר ללא חסר נוירולוגי ". "באשפוזו בוצע צילומים +  T. C ע"ש צווארי. הועלה חשד לשבר (?) 1 C  מינימלי מיפוי עצמות חשד לשבר 1 C (?) ". " החולה טופל באנלגטיקה + מתיחת צוואר בהשפעה טובה. ירידה בכאבים תנועות צוואר מלאות אין חסר נוירולוגי ".

הצדדים חלוקים, הן בשאלת האחריות, והן בשאלת הנכות והנזק.

האחריות;

3.         אין חולק שהמדריך היה האחראי במקום, וכי שאר המבוגרים אשר נלוו אליו, היו חבריו של המדריך (להלן: " החברים"). כן אין חולק, כי עובר לתאונה קפצו הילדים במשך זמן מה, וכי כל הילדים קפצו מספר פעמים, עד שאירעה התאונה.

הגובה ממנו קפץ התובע בעת שנפגע -

4.         כאמור, התובע טען, בתביעתו, שהוא קפץ מגובה 5 מטרים.

עיון בתמונות אשר הוגשו, מעלה כי מדובר בדיונה, אשר ראשה קרוב מאד לחלק העליון של אמת המים, אולם שוליה משתפלים ויורדים, בצד אמת המים, באופן שקיים, למעשה, מדרון חול, אשר חלקו העליון קרוב לראש אמת המים וככל שמתקדמים במורד המדרון, הולך וגדל הגובה בין החול לבין ראש אמת המים. ברי כי ניתן לקפוץ בראש המדרון, דהיינו - בחלק הנמוך, אולם ניתן לקפוץ גם לאורך כל המדרון, כך שהקפיצות ייעשו בגבהים משתנים, מסנטימטרים ספורים ועד כ- 4 מטרים. גובה זה, של 4 מטרים, ניתן להערכה לפי התמונה המסומנת א', בה נראה אביו של התובע (שגובהו, לפי עדות התובע, הוא 1.80 מ'), עומד ליד אמת המים, סמוך לחלק התחתון של המדרון, מתחת למקום אשר סומן ע"י התובע ב-X, כמקום ממנו הוא קפץ ונפגע.

5.         אין לי ספק שהתובע לא קפץ מגובה של 6 מטרים, ואף לא מגובה של 5 מטרים, כטענת בא כוחו בסיכומיו, ואף אינני סבורה שהתובע קפץ מהמקום המסומן בתמונה;

בתצהירו טען התובע:

" תחילה קפצנו מגובה של כ-3 מטרים ביחס לדיונה וככל שהתקדמנו על האמה הלך הגובה ונעשה רב יותר... " (סעיף 6 לתצהיר).

בהמשך תצהירו אמר התובע:

" בשלב מסויים כשהגובה בין האמה לדיונה הגיע כדי 6 מטר .... קפצתי גם אני ... " (סעיף 7 לתצהיר).

סדרי גודל אלה של גבהים מופיעים לראשונה בכתב התביעה. לעומת זאת, במכתב השחרור מבית החולים נרשם: " התקבל בשל כאבים בצוואר לאחר נפילה מגובה של       כ- m 2 על דיונת חול " (ההדגשה, כאן ובהמשך, איננה במקור).

גם למומחה מטעם התובע, ד"ר למברגר, נמסר (כפי שכתוב בחוות דעתו), כי התובע נפל מגובה של 2 מטרים.