אחים כיאט שותפות רשומה נ' דוידסון ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשת ונגד הנתבעים 1 ו-3 בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב דמי שכירות עבור נכס ברח' טשרניחובסקי 39 בחיפה אותו שכר הנתבע 1 כאשר המבקשת והנתבעת 3 ערבות לתשלום דמי השכירות ואף חתמו על שטר חוב בסך של 22,000 ₪. כנגד הנתבע 1 והנתבעת 3 ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן.

3.המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן במסגרתה הודתה כי חתמה על ערבות להסכם השכירות לבקשת הנתבע 1, אך טוענת כי נאמר לה שמודבר בערבות טכנית. זאת כיוון שמדובר בהסכם שכירות לשנה ללא אפשרות הארכה ודמי השכירות שולמו מראש בשיקים. המבקשת טוענת כי המשיבה ערכה עם הנתבע 1 הסכם נוסף למרות שלא שילם את דמי השכירות מזה תקופה ארוכה ולא הודיע לה על הפרת ההסכם עד שקיבלה את כתב התביעה. המבקשת טוענת כי היא אינה שולטת בשפה העברית.

4.היום התקיים דיון בבקשה במסגרתו ויתרה ב"כ המשיבה על חקירתה של המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה כמפורט בפרוטוקול.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.הקושי העיקרי שעומד בפני טענות ההגנה של המבקשת הוא אי ההתאמה של הטענות להסכם השכירות והעדר התייחסות ספציפית לשטר החוב. בניגוד לטענת המבקשת לפיה נאמר לה שהסכם השכירות הוא לתקופה של שנה ללא אפשרות הארכה, עיון בהסכם השכירות מלמד כי הסכם השכירות הראשון נערך לתקופה מיום 1.2.06 עד 31.12.07 וכל שהיה על המבקשת לעשות כדי לבדוק עניין זה הוא להביט על המספרים המופיעים בהסכם, אשר למיטב הבנתי אינם שונים בין השפה העברית בה נכתב ההסכם לבין השפה הרוסית השגורה בפיה של המבקשת. יחד עם זאת, במסגרת בקשת רשות להתגונן אפשר לעלות טענות שבעל פה כנגד מסמך בכתב ולא ניתן לומר כי גרסת המבקשת נסתרה במסגרת הדיון שלפניי. לפיכך, התרשלותה של המבקשת כמפורט לעיל, אין בה די כדי לקבוע כי אין למבקשת הגנה אפשרית ולו בדוחק מפני התביעה.

7.טענת הגנה אפשרית נוספת הינה הטענה לפיה היה על המשיבה להודיע למבקשת על הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבע 1 בסמוך למועד בו בוצעה ההפרה הראשונה. צודקת ב"כ המשיבה בטענתה כי הוראות פרק ב לחוק הערבות אינן חלות על המקרה שלפנינו, אך ישנן הוראות אחרות בפרק א לחוק הערבות, שיש בהן כדי להשליך על היקף החיוב של הערב בנסיבות בהן הנושה אינו נוקט כל פעולה ביחס להפרת החיוב הנערב על ידי החייב העיקרי. יתרה מזאת, ערבות היא מעצם טבעה חיוב משני ולכן יש זיקה הכרחית בין חיובו של החייב לחיובו של הערב.

8.אשר על כן, אני מורה על קבלת הבקשה ונותן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה.

הוצאות ההליך שבפניי סך של 1,000 ₪ תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תש"ע, 21/06/2010 במעמד הנוכחים.

ניר זיתוני, רשם

הוקלד על ידי: מיכל אוחיון