אזרד נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

החלטה

1.התובע נפל מאופניו תוך כדי רכיבה והמחלוקת בין הצדדים היא אם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בפלת"ד ואם לאו.

2.מכתב התביעה עולה כי ביום 9/5/09 בסביבות השעה 09:00 בבוקר, עת רכב התובע עם פניו בירידה משפרעם לכיון יקנעם, ולאחר שחצה צומת אחת ובטרם הגיע לצומת המוביל, הגיח רכב כלשהו במהירות מאחוריו בניסיון להיצמד אליו ולהורידו מהכביש, ובשל כך נטען בכתב התביעה, היטה התובע את אופניו ימינה, נצמד לשוליים שהיו צרים ומלאי חצץ, איבד שיווי משקל, עף מאופניו ונפגע.

3.התובע המשיך ברכיבה קצרה ומששוכנע שאינו יכול להמשיך, הזעיק את אשתו וזו פינתה אותו לבית החולים. בעדותו בפני היום, חזר התובע על עיקרי טענותיו שבכתב התביעה ובתצהירו. מגיליון קבלה לבית החולים רמב"ם מיום התאונה 9/5/09, אמר התובע כי נפצע בתאונת דרכים. בתצהירו פירט התובע את נסיבות האירוע, כפי שאלה תוארו בכתב התביעה וכך גם בתשובותיו לשאלון שנשלח על ידי הנתבעת. התובע העיד בפני באופן עקבי ועדותו היתה רציפה ושוטפת והוא עשה עלי רושם אמין ומהימן ואני מקבל את עדותו כפי שזו נאמרה. לא מצאתי סתירות מהותיות בין דבריו בפני ובין כל המפורט בתצהירו בכתב התביעה, במסמכים הרפואיים ובכל מסמך אחר. אמנם בכתב התביעה לא נזכר נושא בהלתו כתוצאה מהרכב שהגיח מאחוריו, אך אני מסיק זאת מנסיבות האירוע, בכך שהתובע רכב על אופניו במהירות המתקרבת ל-40 קמ"ש והצמדות רכב מאחוריו, כאשר רכב זה נוסע במהירות העולה על מהירות רכיבתו, אילצה אותו לסטות ימינה וברור שכל אדם וכך גם התובע, היה נבהל וכתוצאה מבהלה זו נפל ונפגע. איני רואה במסמך שהוגש לצה"ל על ידי התובע סתירה מהותית כלשהי לגרסתו שיש בה כדי לשנות את מסקנתי. התובע לא זכר את סוג הרכב ואת צבעו, אך נסיבות המקרה מסבירות חוסר זיכרון זה שהינו הגיוני בנסיבות הענין.

4.ב"כ הנתבעת טענה כי היה על התובע לזמן את אשתו וכי אי זימונה משמעותה אי זימון עד רלוונטי עם כל המשמעות המשפטית העולה מכך. אינני מקבל טיעון זה שהרי אשתו לא נכחה בזמן האירוע ועדותה לא אמורה לתרום למחלוקת העובדתית נשוא הדיון בפני היום.

איני מקבל גם את הטיעון שאי זימון אמבולנס פוגעת בגרסת התובע שהרי התובע הסביר בפני היום שהוא בחר לזמן את אשתו שהיתה נגישה וקרובה למקום התאונה ואני מקבל טיעון זה.

5.משקיבלתי את טיעונו העובדתי של התובע, יש לבחון כעת אם מדובר בנסיבות המתאימות להגדרת תאונת דרכים בהתאם לחוק הפלת"ד. כידוע, אין בחוק הפלת"ד דרישה לקיום מגע פיסי בין רכב מנועי לבין הניזוק, שהוא התובע ויש לבחון קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי. הקשר הסיבתי העובדתי הוכח בנסיבות הענין שהרי קיימת זיקה פיסיקלית בין התקרבותו של הרכב עד למרחק קרוב מהתובע כאשר מהירות הרכב עולה על מהירות התובע והתנהגותו של הרכב היא זו שגרמה לבהלת התובע ולסטייתו. בנוגע לקשר הסיבתי המשפטי – הרי שהפסיקה דרשה בחינתו של סיכון בשילוב עם בחינת השכל הישר. הסיכון משמעותו היות התוצאה מזיקה בתחום הסיכון שיצרה התנהגות הרכב המזיק ואני קובע כי במקרה זה התנהגות נהג הרכב שבחר להתקרב לתובע עת רכב באופניו וגרם לבהלתו, עונה על הדרישה של הסיכון ובנוגע למבחן השכל הישר – הרי שהוכח בפני שכתוצאה מהתנהגות הרכב נגרמה התוצאה המזיקה בכך שהרכב התקרב אל התובע שרכב על אופניו מרחק שאילץ אותו לסטות ימינה אל דרך מלאה חצץ ומהירות רכיבתו של התובע הביאה במצב זה לנפילתו.

6.סוף דבר –

אני קובע שהרכב שפרטיו אינם ידועים, הוא זה שגרם לנפילת התובע ולפגיעתו והוכח בפני קיומו של קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב ובין נזק הגוף שנגרם לתובע. על כן אני קובע שהמדובר בתאונת דרכים. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד על סך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת יש לשלם תוך 30 ימים מהיום.

7.אני מורה, לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי ובכל המסמכים הנלווים לה ולאחר שעיינתי בתשובה למינוי מומחה, שוכנעתי שיש מקום למנות מומחה ואני ממנה את ד"ר נמרוד רוזן, משד' הנשיא 44 חיפה, טל': 048335775 נייד 0545387575 לשמש מומחה בתיק זה. ב"כ הצדדים יעבירו למומחה מסמכים רלוונטיים וחווה"ד תוגש לבית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 90 ימים מהיום. הנתבעת תישא בשכר המומחה

8.אני קובע קדם משפט נוסף ליום 23/2/11 שעה 09:00.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשון תשע"א, 03/11/2010 במעמד הנוכחים.

זאיד פלאח, שופט

הוקלד על ידי: שרון דרעי