אזולאי ואח' נ' מעיין מירון - מי שתיה עשירי מינרלים ואח'

החלטה

1.התיק שבכותרת נקבע זה מכבר להוכחות הצדדים, ליום 24/01/11.

בימים האחרונים הוגשו בו מטעם הנתבעים שתי בקשות .

ביום 16/01/11 הוגשה מצד הנתבעים בקשה להורות לתובע להמציא לעיונם עותקים של הקלטות ותמלילים (להלן: "ההקלטות").

אין חולק שההקלטות הוזכרו בגילוי מסמכים שהועבר לנתבעים עוד בחודש אפריל 2010, וכי הן מתייחסות לשיחות עם נציגי הנתבעת.

שלושה ימים קודם לכן, ביום 13/01/11 הוגשה ע"י ב"כ הנתבעים הודעה לפיה מצורף אליה תצהיר של עד שמבוקש לזמנו לישיבת ההוכחות, ונתבקש גם זימונו של תורגמן לשפה הערבית לאותה הישיבה.

עיון בתצהיר הראה שמדובר בתצהיר שנערך בכתב יד בשפה הערבית.

בו ביום ניתנה החלטת בית הדין בה חויב ב"כ הנתבעים להודיע מדוע הוגש התצהיר באיחור כה ניכר ומדוע בכתב יד ובשפה הערבית, האם קיבל לכך את הסכמת הצד השני, ולשם מה דרוש תורגמן.

ב"כ התובע, מצידה, הודיעה כי איננה מסכימה להגשת התצהיר כפי שהוגש.

2.אשר לבקשה הנוגעת לתצהיר –

יוזכר כי המועד האחרון להגשת תצהירי הנתבעים היה ביום 18/11/10.

ביום 28/11/10 הוגשה ע"י הנתבעים בקשה לזימון עד , ובית הדין הבהיר כי העד לא יזומן ללא תצהיר.

בהתייחסותו להחלטת בית הדין בה נדרש להבהיר מדוע נטל דרור לעצמו והגיש תצהיר באיחור כה ניכר מבלי שקיבל הסכמת הצד השני ורשותו של בית הדין, השיב כי סבר לתומו שהחלטת בית הדין לפיה לא תותר העדת עד ללא תצהיר – ייתרה את הצורך בהארכת מועד.

בית הדין רואה טעם לפגם בהתנהלות זו , שמעבר לכך שהיא מתעלמת מהוראות מפורשות של בית הדין בדבר המועדים להגשת התצהירים, כוללת היא גישה מתחכמת ביחס למה שיתכן שמשתמע מהחלטת בית הדין, שודאי שלא כללה היתר גורף להארכת המועד, וכל שהיה בה הוא הפניית ב"כ הנתבעים למתכונת שמיעת העדויות על דרך תצהירי עדות ראשית שנקבעה ע"י בית הדין.

מעבר לאמור – יש בהתנהלות זו, בהגשת תצהיר עדות ראשית באיחור שכזה ובסמיכות גדולה למועד ההוכחות שנקבע זה מכבר – משום פגיעה בצד השני, ששומא עליו להיערך כדבעי לחקירת העדים.

ואם בכל האמור לעיל לא די – התצהיר שהוגש בעיתוי שכזה - כתוב בכתב יד בשפה הערבית, ונתבקש זימון תורגמן לשפה הערבית.

בתגובה להחלטת בית הדין בעניין זה הרחיב ב"כ הנתבעים בהפניות להחלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע המתייחסת להיותה של השפה הערבית השפה הרשמית.

כבר כעת יאמר כי אין ספק שערבית הינה שפה רשמית במדינת ישראל, ומן המפורסמות שבתי המשפט מספקים תורגמנים לנוחות הצדדים ולמיצוי זכות הגישה שלהם לערכאות, וזאת לא רק לשפה הערבית, הרשמית, אלא לכל שפה זרה שהיא.

יחד עם זאת, בית הדין קבע מתכונת להבאת העדויות בתיק זה, וזאת על דרך תצהירי עדות ראשית, כך שבמעמד ההוכחות ישמעו חקירות נגדיות שהצדדים נערכו להן.

ב"כ הנתבעים לא רק שהגיש תצהיר באיחור ניכר, מבלי שטרחה לבקש רשות והסכמת הצד השני, אלא הגישה אותו בכתב יד ובשפה שבית הדין אינו שולט בה.