אור נ' ג'אן ואח'

פסק דין

א. מבוא

1.לפני תביעה לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם מכר שלטענת התובע ביצעו הנתבעים.

ב. רקע הדברים

2.ביום 3.6.08 פתח בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הזוכה") תיק הוצל"פ לביצוע משכנתא בדרגה ראשונה הרשומה לטובתו על זכויותיהם של מר אברהם פלדה וגב' דינה פלדה (להלן: "החייבים") בדירת מגורים ברמת גן (להלן: "הנכס" או "הדירה").

ביום 1.7.08 מינה רשם ההוצאה לפועל (להלן: "הרשם"), בהסכמת החייבים, את התובע, עו"ד שמואל אור, ככונס נכסים על זכויות החייבים בנכס (להלן: "הכונס").

ביום 7.9.08 פרסם הכונס מודעה המזמינה הגשת הצעות לרכישת הנכס ובה נקבע מחיר מינימום של 3 מיליון ₪, אך לא נתקבלה כל הצעה. לפיכך, פרסם הכונס ביום 28.9.08 מודעה בדבר הארכת המועד להגשת הצעות, ובעקבות פרסום זה נתקבלו 3 הצעות בסך של כ-2 מיליון ₪. בתחילת ישיבת ההתמחרות שערכה ביום 28.10.08, בה נכחו המציעים, מר פלדה ובא כוחו, נמסרה למציעים הודעה על עמדת הזוכה והחייבים בתיק ההוצל"פ לפיה לא יסכימו למכירה במחיר שיפחת מ-2.5 מיליון ₪. משכך, הודיעו המציעים כי לא יעלו הצעתם והישיבה נסתיימה ללא הכרזת הזוכה.

בנסיבות אלה ביקש הכונס את אישור הרשם לנהל מו"מ עם מציעים פוטנציאליים אף ללא פרסום מכרז נוסף. הרשם נענה לבקשתו, והכונס איתר מספר רוכשים פוטנציאליים שאף ביקרו בנכס, שהסכימו לתנאי המוקדם של המחיר המינימאלי, עליהם נמנה הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). ביום 19.11.08 נערכה ישיבת התמחרות בין המציעים הנ"ל, בה נכחו שני מציעים. בסופה של ההתמחרות הציע הנתבע מחיר של 2,630,000 ₪, והוכרז כזוכה.

3.עם סיום ההתמחרות, חתם הנתבע על הסכם מכר שתוקפו מותנה בקבלת אישור ראש ההוצל"פ (להלן: "הסכם המכר").

ביום 25.11.08, לאחר שנתקבלו הסכמות החייבים והזוכה בתיק ההוצל"פ למחיר שהציע הנתבע, ולאחר שהנתבע הפקיד בידי הכונס שיק בשיעור של 10% מתמורת המכר, ע"ס 263,000 ₪, עפ"י תנאי הסכם המכר, הגיש הכונס לרשם ההוצל"פ בקשה לאשר את מכירת הנכס לנתבעים. ביום 26.11.08 אישר רשם ההוצל"פ את מכירת הנכס לנתבעים בהתאם לתנאי הסכם המכר.

4.לאחר אישור המכר, ומשנדרש לשלם את התשלום הראשון, טען הנתבע כי עסקת המכר כוללת גם את הריהוט ואת מכשירי החשמל בדירה.

כמו כן, השיק האמור ע"ס 263,000 ₪ שנתן הנתבע לכונס ע"י הנתבע לא כובד, שכן התברר שאין התאמה בין הסכום הכתוב בשיק בספרות לבין הסכום הכתוב במילים.

על כן הודיע הכונס לנתבע על הפרת ההסכם, והתקיימה בין הצדדים חלופת מכתבים בנושא. בהתכתבות זו, הכונס שב וטען כי על הנתבע לפרוע את השיק האמור, כי אם לא יעשה כן, הכונס יגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ, וכי אי הפירעון מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר, שבגינו הנתבע עשוי לחוב בפיצויים. הנתבעים או מי מטעמם, שבו וטענו כי סוכם שהמיטלטלין שהיו בדירה יהוו חלק מהממכר.

משלא הושגה הסכמה בנושא, הודיע הנתבע לכונס במכתבו מיום 21.12.08 על ביטול עסקת המכר.

5.בנסיבות אלה פעל הכונס למכירת הדירה למציע השני שנכח בישיבת ההתמחרות בה זכה הנתבע, ולאחר משא ומתן, הושגה הסכמה עקרונית לרכישת הנכס, נקי מכל חפץ, תמורת סך של 2.5 מיליון ₪. נוכח הסכמת הזוכה והחייבים להצעה זו, ביום 21.12.08 חתמו הרוכשים החדשים על הסכם מכר שתוקפו מותנה באישור הרשם (להלן: "הסכם המכר החדש"), וביום 22.12.08 הגיש הכונס לרשם ההוצל"פ בקשה לאשר את מכירת הדירה לרוכשים החדשים על פי תנאי הסכם המכר החדש.

הרשם הורה להעביר את הבקשה וכן את החלטתו לנתבעים לקבלת עמדתם בנושא. ביום 23.12.08 יצר הכונס קשר עם הנתבע, העביר לו את החלטת הרשם, וביקש ממנו לאשר את בקשתו להשתחרר מעסקת המכר ולהסכים לבקשה למכירת הבית לרוכשים החדשים.

הנתבע אישר בחתימתו את שנכתב בבקשת הכונס, והוסיף בכתב ידו את המילים "ללא כל נזק".

משכך, שב הכונס וביקש מהרשם לבטל את צו אישור המכר לנתבעים ולאשר את עסקת המכר עם הרוכשים החדשים, תוך שהדגיש כי סוגיית הנזק שגרמו הנתבעים בהתנהלותם טרם הסתיימה והיא תידון בנפרד בין הצדדים, לאחר השלמת המכר לרוכשים החדשים, ואולם אין בה כדי למנוע את קבלת בקשת הכונס למכירת הנכס הממושכן לרוכשים החדשים, שתקטין את הנזקים העשויים להיגרם כתוצאה מעיכובים נוספים במימוש הנכס.

ביום 24.12.08 קיבל הרשם את בקשת הכונס, ביטל את צו המכר שניתן בזמנו, ואישר את מכירת הדירה לרוכשים החדשים.

6. ביום 25.1.09 הגיש הכונס בקשה לרשם לנקיטת הליכים נגד הנתבעים בגין הפרת יסודית של ההסכם לתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר בסך של 263,000 ₪. בהחלטתו מיום 25.1.09 אישר הרשם לכונס "לפעול לגביית השיק שחזר כדין", כלשון ההחלטה. דרישת הכונס לתשלום הפיצוי המוסכם היא למעשה התביעה שלפני.