החלטה
בקשת הנתבעת מס' 2 למחוק את התביעה נגדה, על הסף, בטענות העדר יריבות והעדר עילה, מחמת שנתבעה על יסוד טענות חוזיות, הגם שלא נכרת בינה ובין התובעת הסכם המקיים את הוראות ס' 203 לפקודת העיריות.
אציין, כי משימת מתן החלטה בבקשה, נוצרה בסל המשימות שלי, רק היום, הגם שהתשובה האחרונה הוגשה לפני זמן רב, וזאת, לאחר שהתיק אותר היום, במסגרת ביקורת שערכה המזכירות.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני, כי אין מקום למחוק, את התביעה נגד הנתבעת על הסף, בשלב זה, וכי יש להתיר לתובעת לתקן את תביעתה, על דרך של המרת העילה הנוכחית, בתביעת סעד ע"פ הוראת סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), נוכח בטלות החוזה אשר נכרת לטענת התובעת, בינה ובין העיריה – הנתבעת מס' 2. להלן הנימוקים.
אין חולק, כי לא נכרת בין התובעת ובין הנתבעת מס' 2, חוזה המקיים את הדרישות הצורניות הקשיחות הקבועות בס' 203 לפקודה. משמעות הדבר, כי החוזה הנטען בכתב התביעה, נעדר תוקף והינו בטל. במצב זה, חלה - גם ביחס להתקשרות עם רשות מקומית, לרבות עיריה - הוראת ס' 31 לחוק החוזים (חלק כללי), המחילה על החוזה הבטל, את הוראת ההשבה ההדדית הקבועה בס' 21 לחוק, ולצידה, הוראה המסמיכה את ביהמ"ש, לסטות מכלל ההשבה, משיקולי עשיית צדק, הן בדרך של מתן פטור, מלא או חלקי, מהשבה, לצד מהצדדים, והן בדרך של חיוב צד בקיום חיוב נגדי, מקום שהצד שכנגד מילא את חיובו, [ור' לעניין זה, בין היתר, ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח' (ניתן ביום 22.1.09), וכן, ע"א 3005,3282/11 קריסטל מוצרי צריכה בע"מ נ' עיריית באר שבע (ניתן ביום 4.6.13)].
מתשובת המבקשת עולה, כי התובעת היתה ערה, עוד קודם הגשת התביעה, לקושי בתביעת אכיפה, ומשום כך דרשה מהנתבעת מס' 2, לאחר שזו לא נענתה לדרישת התובעת לתשלום התמורה החוזית הנטענת, כנטען גם בס' 29 לכתב התביעה, "..לפרק וליטול את כל הפריטים שהתובעת לא קיבלה עבורם התמורה...". נראה, כי דרישה זו, אשר אף היא לא נענתה, לטענת התובעת, לא היתה אלא דרישה להשבה כמשמעה בהוראת 31, לחוק החוזים (חלק כללי). דא עקא בכתב התביעה, לא נתבע סעד של השבה, אלא סעד אכיפה בלבד.
כתב התביעה בנוסחו דהיום, אינו מקים עילת תביעה נגד הנתבעת מס' 2, נוכח הוראות ס' 203 לפקודת העיריות. עם זאת, בהתקיים, כאמור, עילה אחרת, ע"פ הפירוט העובדתי בכתב התביעה עצמו, בגינה עשויה הנתבעת מס' 2 להתבע, יש להעדיף תיקון התביעה, ופירוט העילה הנכונה, על פני סילוקה של התביעה על הסף.
לפיכך, רשאית התובעת, ככל שעדיין עומדת היא על התביעה נגד הנתבעת מס' 2, לתקן את כתב התביעה תוך 14 ימים, שאם לא כן, תמחק התביעה נגד הנתבעת מס' 2, על הסף.
הנתבעות רשאיות לתקן את כתבי ההגנה תוך 30 ימים לאחר מכן.
תוך 30 ימים נוספים, יבצעו הצדדים ויסיימו, הליכים מקדמיים.
מוצע, למנות מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש, לבחינת היקף העבודות שבמחלוקת, עלותן (מקום שיתבקש סעד השבה), ושווין למזמין (ביחס לתביעה נגד הנתבעת מס' 1). ככל שיסכימו הצדדים להצעה זו, יודיעו על כך, עד תום התקופה שנקבעה, לסיום ההליכים המקדמיים.
בהעדר הסכמה להצעה, יגישו הצדדים ראיותיהם, כאשר התובעת תפתח ותגיש ראיותיה, לרבות תצהירי עדויות ראשיות, חוו"ד מומחים, ותע"צ, תוך 30 ימים, ממועד סיום ההליכים המקדמיים, והנתבעות תגשנה ראיותיהן, לרבות תצהירי עדויות ראשיות, חוו"ד מומחים, ותע"צ, תוך 30 ימים לאחר מכן.
תוך 7 ימים נוספים, יודיעו הצדדים, עמדותיהם, לעניין מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, בשאלות שבמומחיות, המצויות במחלוקת בין הצדדים.
ימי פגרה יובאו במניין, בחישוב התקופות שנקצבו לעיל.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.