אופיר נ' נשר ואח'

פסק דין

לטענת התובעת במועד הנקוב, רכבה חנה בשד' נורדאו בתל אביב כאשר דלתו הימני האחורית פתוחה לכיוון הכביש וזאת, הואיל והכניסה את בתה בת השנה וחצי למושב הבטיחות שלה וחגרה אותה. לטענת התובעת, בשעה שרכבה עמד במצב כאמור, חלף על פניו לפתע רכב הנתבע 1 ופגע בדלת רכבה. לטענת התובעת , בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 אשר בחוסר זהירות פגע עם רכבו בדלת רכבה ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2, לשפותה בגין הנזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, הנתבע 1 נסע באיטיות בשד' נורדאו והבחין ברכבה של התובעת עומד בצד כאשר דלתו האחורית, הפונה אל הכביש פתוחה באופן מועט כאשר התובעת עומדת ורוכסת את בתה . לטענת הנתבע 1 משהתקדם באיטיות כאמור ורכבו כבר היה במקביל לרכבה של התובעת, פתחה התובעת את דלתה עוד יותר ומשכך, פגעה הדלת במראת הצד של רכבו. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של התובעת אשר נהגה בחוסר זהירות הן בפתיחת הדלת לכיוון הכביש וכן, עת הוסיפה ופתחה אותה לרווחה מבלי לתת דעתה לרכבים בכביש ומשכך, יש לדחות את תביעתה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבה של התובעת.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת חובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעת בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לה כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה אלא שהמאזן נוטה לכיוון גרסת הנתבע, באשר התנהלות התובעת כמפורט מנוגדת להתנהלות ראוייה הקבועה בדין.

ראשית- עיון בתמונות הנזק לרכבה של התובעת מעלה כי אין בתמונות אלו בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לאיזו מבין הגרסאות באשר הנזק הנחזה בהן עולה בקנה אחד עם תיאור נסיבות התאונה על ידי כל אחד מן הצדדים.

מן האמור נובע כי התובעת לא הרימה הנטל להוכחת תביעתה באשר גרסתה של התובעת אינה נתמכת בכל ראייה חיצונית מלבד עדותה , אשר היא אמינה בעיני באופן זהה למהימנות גרסת הנתבע 1.

יתרה מכך, אין עוררין – והתובעת מודה בכך מפורשות כי – היא פתחה את הדלת הפונה לכיוון הכביש באופן שיש בו משום חסימה ולו חלקית של הדרך . בנסיבות אלו הרי שהתובעת התנהלה באופן המנוגד לדין ובכלל זה לתקנה 71 לתקנות התעבורה , תשכ"א-1961 ,הקובעת כי :

"71. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור

לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן: