אופיר נ' לשעבר חב' נטקום ואח'

פסק דין

1.מדובר בתביעה כספית בסך 8,977 ₪ שעיקר סכומה נוגע לאי תשלום חשבוניות, שהוציא התובע לחברת "איי.וי.קום, תקשורת" (להלן: "החברה").

מדובר בשתי חשבוניות: האחת מתאריך 31.8.07 בסך 4,043 ₪, והאחרת מיום 17.9.07 בסך 3,234 ₪.

2.אין מחלוקת כי התובע היה במעמד של קבלן עצמאי בתקופה זו.

3.תביעה זו הוגשה בעבר כנגד הנתבע וכנגד החברה, ואולם בדיון שהתקיים ביום 17.5.09, הסכים התובע למחוק את הנתבע ולקבל פסק דין כנגד החברה בלבד.

מאחר שניתן צו כינוס כנגד החברה, התובע חידש את התביעה כנגד הנתבע וטען כי יש לחייב את הנתבע אישית בסכום החשבוניות.

4.לטענת התובע, הנתבע חב באופן אישי בתשלום החשבוניות משום שעיכב את תשלום החשבוניות בניסיון לאלץ את התובע לוותר על תשלום בונוס, שאמור היה לקבל בגין התקופה בה עבר כשכיר.

לפי טענת התובע, בפגישה שהתקיימה בין התובע לבין הנתבע בחודש דצמבר 2007, הציג הנתבע לתובע את שתי ההמחאות והבהיר לו כי לא ישלמן כל עוד התובע לא הסיר את דרישתו לתשלום הבונוס.

בנוסף, טוען התובע כי הנתבע ידע, בעת הדיון בחודש מאי 2009, על כך שיהיה צו כינוס נכסים כנגד החברה, לא הזכיר עובדה זו, ואף בכך יש חוסר תום לב מצידו.

5.הנתבע העיד וציין כי לא היה בעלים של החברה, ולא היה לו כל חלק בבעלות החברה. לעדותו, היה הוא מנהל, אך את כל הפעולות שביצע ביצע כשכיר, ולכן אין לחייבו באופן אישי. הנתבע הכחיש את אותו תיאור פגישה בחודש דצמבר 2007, והבהיר כי החשבוניות לא שולמו לפי הוראות שניתנו לו על ידי מעסיקיו.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, איני מוצאת שיש כאן עילה לחייב את הנתבע באופן אישי.

עדותו של התובע היתה עדות יחידה שלא נתמכה בעדויות נוספות.

כנגדה ניתנה עדות של הנתבע כי פעל לפי הוראות שקיבל, וכאשר חלקו נותני ההוראות על החוב נשוא החשבוניות.

הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את כל הטענות בכתב התביעה, והתייחס לכך שאין לחייבו באופן אישי.

לא מצאתי שהוכח בפניי כי הנתבע נהג במרמה או בחוסר תום לב, המאפשרים חיובו באופן אישי. ההתקשרות היתה עם החברה. החשבוניות הוצאו על שם החברה.

העובדה שנוהל דיון בו הנתבע טען את אותן טענות שהוא טוען כיום, ואז הוא נמחק, בטרם ידע התובע כי לא יוכל להיפרע מהחברה, אף היא אינה מקימה עילה לחיוב אישי של הנתבע.

7.לאור האמור, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת