אונקס א.ב. ייזום והשקעות בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובעת/המבקשת ליתן צו המופנה לנתבעות/למשיבות להשיב באופן מלא לשאלון וגילוי מסמכים שנשלח אליהן.

2. כידוע, על מענה לשאלון, גילוי ועיון במסמכים נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט" ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602, עמ' 603 נקבע כי: "חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". עולה מהתקנות והפסיקה כי המשיב חייב לתת תשובות אמיתיות, ברורות ומלאות לשאלות שנשאל ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוואנטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר לגבי המשיב. נטל השכנוע של בית המשפט מוטל על כתפי המבקש, ראו לעניין זה בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007(4), 4438(אסמכתא 3).

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה להן סבורה אני כי דינה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

4. הבקשה לגילוי מסמכים המופנית לעירייה

א. היתרי בנייה היסטוריים ותשלומי חובה ששולמו בגינם – הנני דוחה את הבקשה. סבורה אני כי הדרישה מכבידה ותאלץ את העירייה לנבור ולחפש מסמכים שנים אחורה. זאת ביתר שאת, משבתגובת העירייה טענה האחרונה כי זיכתה את התובעת לפנים משורת הדין בגין השטח במלואו, קרי לא דרשה היטלים בגין השטחים והחשיבה אותם ככאלה ששולמו בגינם היטלים בעבר. לטעמי, על "מדיניות העירייה" בקיזוז או באי קיזוז עבודות עצמיות ניתן ללמוד בדרכים מכבידות פחות כגון בחקירה נגדית וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה לעניין השאלה האם מדובר בהרחבת חזית, אם לאו (כטענת העירייה).

ב. מסמכים/פרטים על המועד בו בוצעה עבודת התיעול באזור האיסוף של הנכס – לאור נספח 9 שצורף לכתב ההגנה הדיון בנושא זה לכאורה התייתר. המחלוקות המשפטיות בין הצדדים תידונה בהליך העיקרי, ככל שיהא בכך צורך.

ג. החלטות מועצה והודעות על התקנת מערכת התיעול – ההכרזה על אזור האיסוף גולה ע"י העירייה ולפיכך הדיון ברכיב זה לכאורה התייתר (ראו סעיף 22 לתשובה לתגובה).

ד. החלטות מועצת העיר, פרסום והודעות וכן מועדי ביצוע סלילה – איני מקבלת את הבקשה מהטעמים המפורטים בפרק ד' לתגובת העירייה. סבורני כי עיקר המחלוקת בשאלה זו היא משפטית, והכרעה בה תייתר את הנבירה במסמכים המבוקשים. במידה ותדחה טענת העירייה לענים הלכת אשבד, ובמידה ויהיה צורך בהמשך במסמך כזה או אחר או בביצוע תחשיב כזה או אחר, ניתן היהיה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.

ה. נהלי החיוב באגרות והיטלים המשמשים את פקידי העירייה בעת עריכת החיוב – הדיון ברכיב זה לכאורה התייתר לנוכח סעיף 21 לתגובת העירייה וסעיפים 32 – 33 לתשובה לתגובה.

ו. תחשיבי חוק העזר, המועד בו הוגשו לאישור משרד הפנים, תגובת משרד הפנים והערותיו לתחשיבים ולסקרים – מאחר שתחשיבי חוק העזר נמסרו לתובעת בתגובת העירייה הרי שהבקשה לכאורה מתייתרת. עם זאת, מאחר שתגובת משרד הפנים עשויה להיות רלוונטית לעניין התחשיב והתביעה ולאור האמור בתגובת העירייה שאין לה כל מסמך אחר למסור - הנני מורה לעירייה להגיש בתוך 14 ימים מהמסירה תצהיר המציין עובדה זו מפורשות – כמבוקש בתשובה לתגובה (סעיף 35).

ז. פירוט הכנסות העירייה מהאגרות וההיטלים – הנני דוחה בקשה זו. המדובר בדרישה רחבה ומכבידה הכוללת פירוט הכנסות העירייה מאגרת הנחת צינורות, אגרת תיעול, היטלי סלילה והיטלי ביוב מול הוצאות וזאת במהלך 20 שנים אחרונות (!!) לרבות דוחות מבוקרים. סבורה אני כי הדרישה כללית ואינה נוגעת ישירות לתובעת ולפיכך הנני, כאמור, דוחה אותה.

5. הבקשה לגילוי מסמכים ומתן צו להשיב לשאלון המופנית לתאגיד

א. סעיפים 5.1 – 5.4 לשאלון – בתגובת התאגיד ציין הוא כי המסמכים/ הפעולות אינם מצויים בידי האחרון ו/או לא נעשו על ידי האחרון. לפיכך, ברי כי איני יכולה לחייב את התאגיד להמציא את המסמכים/ לענות על השאלות. עם זאת, מאחר שתגובת התאגיד אינה נתמכת בתצהיר הנני מורה לתאגיד להגיש בתוך 14 ימים מהמסירה תצהיר המציין עובדה זו מפורשות – כמבוקש בתשובה לתגובה (סעיף 63).

ב. התכתבויות עם רשות המים והביוב ו/או הממונה על התאגידים ו/או מועצת המים ו/או מי מטעמם ביחס לבחינת סבירות תעריפי היטלי המים ו/או הצמדת תעריפי היטלי המים והביוב למדד המחירים לצרכן (סעיף 5.5 לשאלון) – הנני מורה לתאגיד לפרט בתוך 14 ימים מהמסירה מכח מה טוען כי מדובר במסמכים חסויים.

ג. פירוט תנועות בחשבון קרן הפחת, ככל שהתנהל כזה, ביחס לתקופה שממועד הקמת התאגיד ועד למועד הגשת התביעה (סעיף 5.6 לשאלון) – הנני שוללת את הבקשה. המדובר בדרישה כללית, מכבידה ועקיפה שאינה נוגעת ישירות לתביעה.

ד. המועד בו בוצע כל שלב במערכת הביוב אליה יחובר הנכס וע"י מי בוצע (סעיף 5.7 לשאלון) – כנ"ל בסעיף ג' לעיל.

ה. החלטת דירקטוריון התאגיד על התקנת כל שלב משלבי הביוב והמים המשרתים את הנכס (סעיף 5.8) – כנ"ל בסעיף ג' לעיל .

לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה מרבית הדרישות נדחו אך חלקן התקבלו, לנוכח העובדה כי בעקבות הגשת הבקשה התקבלו תשובות/מסמכים נוספים מטעם המשיבות, בחרתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, בהעדר הצדדים.