און נ' רוזנבאום השרון

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקים שונים שנגרמו לתובע עקב אי מימושו לדבריו של הסכם להעברת תכולת דירתו ע"י הנתבעת.

לאחר שמיעת עדויות, השתכנעתי שהתובע הוכיח במידה הנדרשת במשפט האזרחי שההסכם להעברת התכולה לא בוצע ע"י הנתבעת מסיבות של מחלוקת לא ברורה בין העובדים שאמורים היו לבצע את ההובלה לבין משרדי הנתבעת. יודגש כי לא השתכנעתי שלתובע היה כל חלק ביצירת מחלוקת זו באופן אשר מעלה שהוא הפר את החוזה והנתבעת היתה זכאית לבטלו.

מדברי עו"ד עזרא לוי, שאף תועדו מבעוד מועד במכתבים שצורפו לכתב התביעה, נסתרה הטענה של הנתבעת בכתב ההגנה, לפיה הטעיית התובע בדבר גודל תכולת הדירה, הוא זה שהביא למניעות לבצע את החוזה. למעשה, ישנה הודעת בעל דין באמצעות נציגת הנתבעת גב' קטי בפני העד לפיה אין היא יודעת מה הסיבה לאי ביצוע ההובלה ע"י המובילים שהגיעו לביתו של התובע. אך ברור הוא, שאם היה מדובר במחלוקת עם התובע ביחס לגודל התכולה, הרי שהדבר היה ידוע לאותה נציגה של הנתבעת בזמן אמת.

מדברי מר כחלון, אף הרשמתי שגודל התכולה לא היה גבוה באופן ניכר מהממוצע, ומשאית לא מלאה הספיקה לבצע את ההובלה. לפיכך, דברי הנתבעת בכתב ההגנה, לפיהם היה צורך ביותר ממשאית אחת, נסתרו ע"י עד התביעה.

בנסיבות אלה, התרשמתי שההסכם בוטל ע"י התובע כדין לאחר הפרה יסודית ע"י העובדים של הנתבעת, שסרבו לממשו, כאשר מכיוון שמדובר בהעברת דירה, ונציגי הנתבעת לא הציגו לתובע פתרון הולם לביצוע ההעברה בסמוך לשעה שנקבעה לכך, ונראה אף שלא באותו יום, לא היתה בידי התובע כל אפשרות אחרת מאשר לבטל את החוזה.

באשר למקפיא שניזוק, הרי שבדברי העד כחלון עלה שהמקפיא היה בין החפצים שכבר הוצאו מהדירה בעת שמר כחלון הגיע למקום. בכך נסתרה טענת הנתבעת בכתב ההגנה, לפיה המקפיא כלל לא הוצא מהדירה. משכך, מהימנים עלי דברי התובע, לפיהם המקפיא ניזוק במהלך ההעברה. באשר לגודל הנזק, הרי לאור הצעות המחיר שהציג, מקבל אני את דבריו, לפיהם מדובר בנזק של 1,790 ₪.

באשר לנזקים האחרים כתוצאה מאי ביצוע הסכם ההעברה.

ראשית יצויין שלא נטען, לא בכתב התביעה ולא במהלך הדיון שהתובע שילם סכום כלשהו לידי הנתבעת במסגרת ההסכם ביניהם. לפיכך, ביטול ההסכם ע"י התובע לא הצריך כל השבה של סכום שהוא, ועל כן בעניין זה, אין מקום לכל סעד מביהמ"ש. התובע, על רקע זאת, תובע את הסכומים ששילם למובילים שביצעו בפועל את ההעברה, אך כאשר סכומים אלה שולמו תמורת הובלה שבוצעה, כאשר התובע לא שילם דבר עבור ההעברה שלא בוצעה, הרי שאין מקום לשפותו בגין עניין זה. יצויין שבהתקשרותו עם המוביל הנוסף, עמד התובע בכדי חובתו על פי דיני החוזים, להקטין את נזקו, ומשלא התרשמתי שמדובר בהקטנת נזק שהביאה להוצאות בלתי סבירות, לא אוכל לזכות את התובע בכדי הוצאות אלה.

באשר לשכר טרחת עו"ד, התובע זכאי לקבל זאת. מי אשר מצוי בהליך של העברת דירה ומוצא את עצמו בפני שוקת שבורה של אי מימוש ההסכם להעברת הדירה ע"י המובילים, רשאי לפנות לכל סיוע שיידרש לקידום העניין וסיוע משפטי הינו סיוע ראוי. למרבה הצער סיוע זה לא צלח למימוש החוזה, אך בכל מקרה זכאי התובע לפיצוי בגין הסכום ששילם כשכר טרחה, אשר הוכח בפני כסכום הנתבע – 1,747.50 ₪.

ביחס לפיצוי עוגמת נפש, סבורני כי בסיטואציה שבה היה מצוי התובע, נגרמה לו עוגמת נפש רבה. לכל אדם שהיה מצוי במצבו היתה נגרמת עוגמת נפש שכזו, קל וחומר הם פני הדברים, לאור העובדה שהתובע מטופל בבן נכה בשיעור של 100%. אני אומד את עוגמת הנפש בסך של 3,000 ₪.

סוף דבר – בגין כל האמור, ובשים לב אף להוצאות טלפונים, נסיעות וכן הוצאות המשפט, אני מחייב את הנתבעת לנשלם לתובע סך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

רשות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 15 ימים.

ניתן והודע היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

הוקלד על ידי: שרית זר