בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
7694-05-11
31/05/2011
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
ענת אוחיון
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול הודאת איסור שימוש ברכב.
הרכב נשוא הבקשה מצוי בבעלות המבקשת.
אחיה של המבקשת נהג ברכב בעודו בזמן פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה ואף נעצר בשל עבירה זו.
המבקשת הסבירה כי מפתחות הרכב נותרו בבית האב ואילו אחיה לקח אותם ללא רשות.
ב"כ המדינה התנגד לבקשה וטען כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את הגישה לרכב ולכן לא חלה ההגנה שבסעיף 57 ב(ב) בפקודה.
המבקשת הסבירה כי הרכב נחוץ לצורך הסעת אביה החולה לטיפולים והוא נרכש לצורך כך לפני כחודשיים.
הוגשו לעיוני מסמכים רפואיים ביחס למצבו הבריאותי של האב.
דיון –
בעלים של רכב אינו רשאי להשאיר את מפתחות הרכב באופן בו לכל אדם תהיה גישה לרכב.
רכב הינו חפץ מסוכן ועל הבעלים של הרכב להיות בפיקוח ושליטה מתמדת ביחס לרכבו.
במקרה שבפני, הסכימה בעלת הרכב כי מפתחות הרכב הושארו בבית האב החולה ללא השגחה ממשית וכל אחד מהאחים יכול היה להגיע ולקחת את מפתחות הרכב.
במצב שנוצר, הגיע הרכב לידיו של נהג אשר היה בלתי מורשה לנהיגה ונהג ברכב בעודו פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
בנסיבות אלו לא חלה ההגנה שבסעיך 57 ב שבפקודת התעבורה.
ביחס לאביה של המבקשת –
המדובר אכן באדם חולה.
יחד עם זאת, מהמסמכים הרפואיים עולה כי האב חולה מזה 10 שנים ועובדתית נרכש הרכב לראשונה לפני כחודשיים.
בנסיבות אלו, אין אני סבור כי השבתת הרכב בהתאם לקביעת המחוקק תביא לחוסר יכולת לסייע לאב החולה, שכן הוא טופל ללא רכב ע"י משפחתו גם לפני שלושה חודשים (מועד רכישת הרכב החדש).
בנסיבות המתוארות לעיל, לאור חומרת העבירה שבוצעה עם הרכב, אין הצדקה לשנות את החלטה המשטרה אשר ניתנה בהתאם לקריטריונים שהגדיר המחוקק למצב זה בחוק.
הצעתי למבקשת אפשרות להעברת הרכב למגרש אחסנה בו עלויות האחסנה נמוכות יותר אך היא סרבה לבקשה זו משיקוליה.