אהרוני נ' רבינוביץ ואח'

פסק דין

1. ביום 17.4.11 עמדה התובעת עם רכבה בסמוך לצומת עיינות ברמזור אדום ובעת שעמדה, אירעה תאונת שרשרת בה היו מעורבים רכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 1 הגב' אורנה ליסאור רבינוביץ (להלן:"אורנה") אשר נסע אחרי רכב התובעת ובין רכב שנסע אחרי רכבה של אורנה ושהיה נהוג בידי הנתבעת 3 מר דורית בן זקן (להלן:"דורית").

כתוצאה מתאונה זו, נגרמו נזקים לחלקו האחורי של רכב התובעת והיות והתובעת לא יודעת את נסיבות התאונה הגישה היא תביעה נגד כל המעורבים בתאונה, לשלם לה את נזקיה העקיפים בסכום של 6,494 ₪, הכולל בחובו: השתתפות עצמית בסך 1,859 ₪, כינון בסך 86 ₪, הפסד הנחת היעדר תביעות למשך 3 שנים בסך 3,999 ₪ וסכום נוסף של 550 ₪ עבור עוגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות, נסיעות וכו'.

2. א. כל שמוסכם על ידי הנתבעות כולן הוא, שמדובר בתאונת שרשרת, אך באשר לאחריות – סבורות הנתבעות 1, 2 שהיא רובצת על הנתבעות 3, 4 ואילו הנתבעות 3, 4 סבורות שהאחריות רובצת על הנתבעות 1, 2.

ב. הנתבעות 1, 2 מתארות את התאונה כך: אורנה עמדה בעצירה מוחלטת ברמזור אדום מאחורי רכב התובעת ולפתע הגיח רכבה של דורית ופגע ברכבה של אורנה מאחור – דבר אשר גרם להדיפתו אל עבר רכב התובעת. לכן, סבורות הנתבעות 1, 2 שהאחריות רובצת על דורית.

ג. הנתבעות 3 ו- 4 מתארות את התאונה כך: דורית עצרה מאחורי רכבה של אורנה מבלי שפגעה ברכבה של אורנה ודורית לא הדפה את רכבה של אורנה על רכב התובעת. עוד מוסיפות נתבעות 3, 4 וטוענות, שדורית כלל לא הייתה מעורבת בתאונה, אלא אורנה פגעה ברכב התובעת וגרם לו לנזקים.

3. א. בכתב התביעה מציינת התובעת את אורנה ואת דורית כבעלות הרכב המעורב בתאונה ואין היא מתייחסת לאחריות כ"א מהן לעצם הפגיעה, אלא את האחריות מטילה היא על המבוטחת של אורנה – היא הנתבעת 2 (להלן:"איי.די.איי") ועל המבוטחת של דורית – היא הנתבעת 4 (להלן:"ש. שלמה"), שכן לטענת התובעת חבה איי.די.איי מכח הוראות פוליסת הביטוח ו/או לפי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981 ואילו ש. שלמה חבה בפיצוי מכוח היותה הבעלים של הרכב אותו השכירה לדורית.

ב. לעניין הטענה הנ"ל, יש להשיב לתובעת, שאמנם המבטחות הנ"ל חבות, אך זאת רק לאחר שבית המשפט יכריע בשאלה על איזה נהג המעורב בתאונה חלה האחריות לגרם הנזק לרכב התובעת.

4. עיינתי ובחנתי את כל חומר הראיות ולאור העובדות ונסיבות קרות האירוע, כפי שעולות מחומר הראיות, אני קובע, שהאחריות המרבית לנזק שנגרם לרכב התובעת רובצת על דורית, אך גם לאורנה יש לייחס רשלנות תורמת.

לאור אותן נסיבות, אני קובע את אחריותה של דורית בשיעור של 70%- זאת משום, שאני קובע שדורית היא זו אשר פגעה ישירות ברכבה של אורנה ואילו אורנה לאור העובדה, שהיא לא שמרה מרחק מספיק מרכב התובעת- די היה בהדיפה על מנת שרכבה יימצא מתחת לחלקו האחורי של רכב התובעת ואין ספק, שהדיפה זו – בשל אי שמירת המרחק- עשויה הייתה להגדיל את הנזק בחלקו האחורי של רכב התובעת ולכן מייחס לה בית המשפט אחריות בשיעור של 30% לגרם הנזק – כל זאת לאור הנימוקים שיפורטו להלן:

א.אין חולק בין הצדדים, שסדר נסיעת המכוניות המעורבות בתאונה היה כדלקמן: רכב התובעת עמד לפני רמזור, אחריה נסעה אורנה ואחרי אורנה נסעה דורית.

מעדות התובעת, לא ניתן להבין ולא ניתן לקבוע מי באמת פגעה לראשונה ברכבה, שכן העולה מהעובדות שפורטו על ידי התובעת בכתב התביעה הוא, ששני כלי הרכב פגעו, משום שלטענתה בעודה עומדת ברמזור אדום ארעה תאונת שרשרת בה היו מעורבים הרכב הפוגע הראשון אשר היה מאחורי רכב התובעת והרכב הפוגע השני אשר היה מאחורי הרכב הראשון.

באומרה כך, אין להבין כיצד אירעה תאונת שרשרת זו: מי פגע ראשון, מי הדף, מי נהדף ולעניין זה מציינת אף התובעת בהמשך, שאין היא יכולה לדעת את נסיבות התאונה, רוצה לומר, שבעצם אין היא יודעת כיצד ובאיזה סדר פגעו בה הרכבים שנסעו אחריה.

ב. מהאמור לעיל עולה, שהתובעת לא יכלה לעזור לבית המשפט או למי מהצדדים ולא יכלה להבהיר כיצד אירעה תאונת שרשרת זו ואי בהירות זו, באה גם לידי ביטוי בהמשך עדותה ועל כך עלי להוסיף ולהדגיש שלוש הערות העולות מעדות התובעת בבית המשפט:

ראשית, התובעת לא הודיעה בתחילת הדיון, שהיא עו"ד במקצועה ורק מהמסמכים שצרפה התובעת לכתב התביעה מתברר, שהתובעת היא עו"ד ומוטב היה שעובדה זו תובא בפני בית המפשט וגם בפני הצדדים ביום הדיון בבית המשפט. (ראה מכתב ההתראה ששלחה התובעת ביום 4.7.11 אל הנתבעת 2).

במכתב זה כותבת התובעת באופן מפורש שרכב שהיה נהוג בידי אורנה הוא זה אשר פגע בה ובשל כך גם הפנתה פנייתה לקבלת פיצוי למבטחת של אורנה, קרי איי. די. איי.

שנית, למרות מה שכתבה התובעת במכתב הנ"ל, שאורנה היא זו אשר פגעה ברכבה, אזי מצינו שבהודעה שמסרה התובעת למבטחת שלה, היא מציינת שדורית הודתה בפניה ובפני אורנה בפגיעה.

בבית המשפט, לא ידעה התובעת לומר כיצד בדיוק אירעו הפגיעות, שכן לטענתה, בעת שהיא עמדה הרגישה חבטה חזקה מאחור והיא לא יודעת אם זו הייתה הצטברות של שתי חבטות או אחת גדולה. (עמ' 3 לפ', ש' 14- 16).

גם בתשובתה לנציג איי.די.איי לא ידעה לומר אם היו שתי מכות רצופות או אחת גדולה, אך הרגישה שרכבה ממש התנדנד. (עמ' 4 לפ',ש' 9- 11).