אדמית ואח' נ' בר ואח'

פסק – דין

1. בדיון ההוכחות שנערך ביום 28/2/2013 בפני בתיק שבכותרת ולאחר ששמעתי את הצדדים ואת טיעוניהם, הסמיכו הצדדים אותי לפסוק בתביעה הנ"ל לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

2. התובע הגיש תביעה בסכום של 6630 ₪ כנגד הנתבעים.

בדיון התברר כי התובע מודה כי הנתבעים לא חייבים לו כל חוב בדמי השכירות.

התובע מודה כי הנתבעים פינו במועד את המושכר אך לטענתו הותירו אחריהם לכלוך וחפצים.

התובע מציין כי נגרם לו גם נזק עקיף אך הוא לא יכול להוכיח אותו.

לטענת התובע האיחור במסירת המושכר נובע מכך שלא קיבל מושכר נקי ומסודר ביום הפינוי אלא היה צריך תקופה של ששה ימים לטפל בעצמו בניקיון.

לטענת התובע החזיר את הערבויות לנתבעים.

התובע תבע סך של 6630 ₪ לפי הפירוט הבא:

ניקוי דירה - 450 ₪

קנס בגין איחור בפינוי המושכר - 1140 ₪

הוצאות נסיעה – 40 ₪

עגמת נפש – 5000 ₪

סה"כ – 6630 ₪

התובע מציין כי רק ביום 6/10/12 הצליח לנקות את המושכר, יצא לחו"ל ביום 10/10/12 וחזר ביום 20/10/12 וביום 1/11/12 השכיר את המושכר לשוכר אחר, שכן ביום עזיבת הנתבעים לא היה בנמצא שוכר חליפי, לא ניתן היה להביא שוכרים פוטנציאליים לראות את המושכר שהיה מאוד מלוכלך לדבריו.

3. הנתבעים טענו כי אינם חייבים דבר לתובע, לטענתם דווקא התובע חייב להם כסף והם אף הגישו תביעה שכנגד. הנתבע 1 טען כי מסר שיקים בגין שכר הדירה אך בכל פעם שביצע העברה לבנק של התובע היה התובע אמור לקרוע את השיק בגין אותו סכום.

לדבריו הם ביצעו ביניהם גמר חשבון, הנתבעים צבעו את הדירה בטרם יצאו ממנה, ולתובע לא היה דבר להתלונן עליו אלא על נזילה הקיימת מן הדירה של השכן שאותה רצה התובע כי הנתבעים יסדרו ויתקנו.

לדברי הנתבע 1 התובע לא טען כי הדירה איננה נקייה, ואף החזיר את הערבויות.

הנתבעים טוענים כי שילמו חוב של חשבון המים שלא חל עליהם, ואף המציאו גמר חשבון [נ/1].

4. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, על סך 17,876.60 ₪ שעיקרה -