החלטה
בפני בקשה לצו לעיון במסמכים אשר פורטו בתצהיר גילוי המסמכים של המשיב.
הרקע וטענות הצדדים
הורתה של תובענה זו בבקשה אשר הגישה המבקשת לביצוע שיק בסך של 33,692 (להלן: "השיק") אשר משך לפקודתה המשיב. המשיב הגיש התנגדות לבקשה וזו התקבלה, בהסכמה, בהחלטה מיום 2.3.10.
בקליפת אגוז, לטענת המשיב נמסר השיק למבקשת במסגרת הסכם לפרסום פסטיבל אותו הפיק ואשר יועד להתחיל ב- 1.7.08. הפרסום נועד להתבצע בעורף 1,000 אוטובוסים של המבקשת. בפועל, טוען המשיב, לא זו בלבד שהמבקשת לא עמדה בהתחייבותה לפרסום כאמור, אלא שהיא הונתה אותו במעשה מרמה מכוון, כאשר הטעתה אותו להאמין שהפרסום בוצע אף שלא כן הדבר. כתוצאה מכך, ממשיך וטוען המבקש, אין כל הצדקה לתביעה לביצוע השיק והוא אף הגיש תביעה שכנגד בסך של 516,000, המבטאים את הפגיעה בהכנסותיו עקב הפרת התחייבות המבקשת. בכתב ההגנה אשר הגישה המבקשת מפני התביעה שכנגד, מכחישה המבקשת את טענות המשיב, טוענת כי עמדה בהתחייבויותיה לביצוע קמפיין הפרסום ומסרה למשיב כל מידע שבקש בהקשר לכך. מובן כי גם תחשיבי הנזק של המשיב מוכחשים על ידי המבקשת.
בעקבות הגשת כתבי הטענות, העביר המשיב למבקשת תצהיר גילוי מסמכים ובו, בין היתר, מציין המשיב כי ברשותו המסמכים הבאים:
ד. רשימת לקוחות נותני חסות כולל מיילים וטלפונים (חסוי).
ה. הקלטות עם נציג הנתבעת (חסוי).
דא עקא, שכאשר בקשה המבקשת לעיין במסמכים אלו, סירב לכך המשיב, שלכן הוגשה בקשה זו.
באשר לרשימת הלקוחות, לטענת המשיב הלקוחות היחידים הרלוונטיים למחלוקות נשוא התובענה הינם אלו שפורטו בסעיף 6 בכתב התביעה שכנגד ולכן אין צורך בגילוי הרשימה במלואה. לגבי כתובות הדאר האלקטרוני והטלפונים טוען המשיב כי זהו מידע חסוי אשר ממילא איננו רלוונטי למחלוקות ולא ייעשה בו שימוש על ידו בהתדיינות.
לגבי ההקלטות, טוען המשיב כי בחזקתו הקלטת נציג המבקשת המאשר כי לא היו בעבר בעיות גבייה מהמשיב בניגוד לטענות המבקשת. שימוש בקלטת זו, טוען המשיב, ייעשה במהלך ההתדיינות רק במידת הצורך ובאם אותו אדם יעיד אחרת. בשלב זו, טוען המשיב, יש הצדקה לדחיית מועד העיון בקלטת ולמצער ניתן להעבירה בשלב זה לעיונו של בית המשפט בלבד.
דיון
ההלכה בעניין גילוי המסמכים ברורה. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת השאיפה לחקר האמת וכך מחויבים הצדדים בגילוי מירבי של המסמכים הרלוונטיים. עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי ככלל חייבים בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים".
לצד הכלל נקבע היוצא מן הכלל. בית המשפט רשאי לסטות מהכלל המחייב גילוי מלא אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול להביא דווקא לשיבוש ראיות ולא יסייע לחקר האמת. בהחלטה שכזו שומה על בית המשפט ליתן דעתו למחלוקות כפי שנתגבשו בכתבי הטענות וליתר הנסיבות הרלוונטיות (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 527). סייגים אפשריים נוספים לדחיית בקשה לגילוי מסמכים הינם הכבדה יתרה על בעל הדין או טענת חיסיון.
המסמכים נשוא בקשה זו מפורטים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיב. משמע, המשיב עצמו סבור שהמסמכים רלוונטיים למחלוקות נשוא תיק זה, שאחרת לא היה מגלה את המסמכים. הנטל הוא איפה על המשיב להסביר מדוע זה לא יועברו לעיון המבקשת אותם מסמכים שכבר "גילה" בתצהירו.
המסמך הראשון לחשיפתו מתנגד המשיב הינו "רשימת לקוחות נותני חסות כולל מיילים וטלפונים".
בכתב התביעה שכנגד, טוען המשיב כי נותני חסויות לאירוע חשו כי הפרסום נשוא התביעה איננו אפקטיבי ונמנעו ממתן חסות (סע' 19, 20 לתביעה שכנגד). עוד מביא המשיב דוגמאות לנותני חסות שכאלו ומדגיש שאלו רק דוגמאות ("כך למשל" – סע' 21 בכתב התביעה שכנגד).
כאשר אלו טענות המשיב עצמו, אין ספק בדבר הרלוונטיות של רשימת נותני החסות לפסטיבל, אותם נותני חסות אשר המשיב עצמו טוען שחדלו ממתן חסות בגין המחדלים אותם הוא מייחס למבקשת.
טוען המשיב כי כתובות הדאר האלקטרוני והטלפונים של אותם נותני חסות הינו מידע יקר ערך שאיננו רלוונטי למחלוקות. לא ברור כיצד זה מידע אודות כתובות גופים מסחריים אשר זהותם הם אינם חסויה – יכול להוות מידע חסוי ויקר ערך וטענה זו נטענה בכוללניות בלבד. הטענה בדבר חוסר הרלוונטיות של המידע ברורה עוד פחות, כאשר המשיב עצמו מציין קיומו של המידע בתצהירו. ברור כי המבקשת עשויה להשתמש במידע זה כדי ליצור קשר עם אותם נותני חסות כאשר המשיב עצמו טוען לקשר בין הפסקת החסות להפרות המיוחסות למבקשת. אין לפיכך כל הצדקה להימנעות מחשיפת מידע זה.
המסמך השני לחשיפתו מתנגד המשיב הינן הקלטות עם נציג המבקשת.