החלטה
בקשה חוזרת למינוי מומחה רפואי בתחום פה ולסת.
התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 22.6.12, בעקבותיה נגרמו לה חבלת ראש וחבלות בפנים.
עם הגשת כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים, בין היתר, בתחום פה ולסת ובתחום א.א.ג. בהחלטתי מיום 28.10.13, הוריתי על מינוי מומחה בתחום א.א.ג ודחיתי את הבקשה למינוי מומחה בתחום פה ולסת, זאת לאחר שקבעתי שאין בתיעוד שהוצג לעיוני כל אינדיקציה לפגיעה בשיניים, כפי שנטען בתביעה, וכי חוסר השיניים הקדמיות העליונות עלה לראשונה במסמכים שהופקו כחצי שנה לאחר התאונה.
ביום 16.1.14, הוגשה בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום פה ולסת. לבקשה זו צורף סיכום אשפוז "עדכני", שהופק לכאורה ביום 17.10.12 (כארבעה חודשים אחרי התאונה). בשונה מסיכום האשפוז הראשון, בו לא היה כל זכר לפגיעה בשיניים, נרשם בעמוד השביעי לסיכום ותחת הכותרת "דיון וסיכום" : "שיניים חסרות ושבורות" ותחת הכותרת "המלצות", בעמוד האחרון, נרשם : "בשל שיניים חסרות ושבורות זקוקה למעקב פה ולסת".
בבקשה החוזרת למינוי מומחה נטען, כי "בניגוד לנאמר בהחלטת ביהמ"ש, בסיכום אשפוז מעודכן מיום 17.10.12 של התובעת ....צויין בעמוד 7 כי יש שיניים חסרות", אלא שמשום מה מתעלם ב"כ התובע מהעובדה שסיכום אשפוז זה לא צורף כלל לכתב התביעה וגם לא לבקשה למינוי מומחים, על אף שאלה הוגשו לביהמ"ש, לאחר יום 17.10.12.
מה שצורף, זה סיכום אשפוז מקורי ולא "מעודכן" ואף ב"כ התובעת, בהשלמת טיעוניו מיום 3.7.13, כתב "...משום מה בבית חולים לא נבדקו שיני התובעת אף כעולה מתיעוד קופ"ח 2 שיניים....".
לטעמי, ראוי היה להבהיר, ברחל בתך קטנה, בגוף הבקשה החוזרת כי מדובר בסיכום אשפוז שונה מזה שצורף לבקשה המקורית וראוי היה שהתובעת תתייחס בתצהיר שצורף מטעמה לנסיבות תיקון הסיכום, שכן יש להניח שזה לא תוקן מאליו.
זה המקום לציין כי בהשלמת טיעונים בעניין מינוי המומחה, מיום 3.7.13, טען ב"כ התובעת כי מדובר בשתי שיניים חסרות, בעוד שבבקשתו מיום 20.3.14, נטען כי מדובר באובדן של 4 שיניים, כך שהיום לא ברור כמה שיניים טוענת התובעת שאיבדה בתאונה !
מכל מקום, השאלה אם השיניים נשברו בתאונה או אף נעקרו (וכמה שיניים) הינה שאלה עובדתית-רפואית שיש לבחון גם על רקע המסמכים הרפואיים של התובעת והצילומים שנערכו לשיניים לפני ואחרי התאונה.
בשלב זה וכדי לקדם את התיק, אני סבורה כי יש למנות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום פה ולסת וזאת כדי להעריך את מצב השיניים של התובעת ואת העלויות הדרושות לטיפול בשיניים שניזוקו בתאונה. המומחה יידרש להתייחס, במידת האפשר, ועל רקע המסמכים הרפואיים שיוצגו לפניו (הכוללים שני סיכומי האשפוז) וצילומים שנעשו לתובעת לפני ואחרי התאונה (ככל שישנם), לשאלת הקשר הסיבתי בין מצב השיניים לתאונה ויקבע על בסיס מומחיותיו – עד כמה שהדבר יתאפשר – אילו נזקים נשברו/אבדו/ניזוקו בתאונה.
ככל שלא יעלה בידי המומחה לקבוע, מבחינת רפואית, אילו שיניים, אם בכלל, ניזוקו בתאונה, תוכרע השאלה בבוא העת ע"י ביהמ"ש.
בשל הבעייתיות בשאלת הקשר הסיבתי ובשל ההשתלשלות המפורטת דלעיל, אני מטילה את שכרו של המומחה (שיועמד ע"ס של 4,200 ₪ + מע"מ), בשלב זה, על שני הצדדים בחלקים שווים. ככל שייקבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מצב השיניים, תהא זכאית הנתבעת לעתור להשבת חלקה בשכרו של המומחה.
התובעת תפקיד מחצית משכרו של המומחה בקופת ביהמ"ש, תוך 21 יום מהיום. עם הפקדת חלקה, בשכר, יינתן צו מינוי (הכולל את זהות המומחה).
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ת. פנימית ליום 20.5.14.
ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.