אברהם ואח' נ' ניניו

פסק דין

כללי

התובעים הגישו תביעות פיצויים בגין נזקי גוף, ועתרו לקבל פסקי דין בעדר הגנה. תובעת 1 הגישה תצהיר לאימות עובדות תביעתה:

"ביום 16.11.2010 עת יצאתי מעבודתי ופסעתי לכיוון תחנת האוטובוס בשעה 14:30 בקירוב, הגיח לפתע כלב הנתבעת אשר התהלך חופשי ללא רצועה, ללא ליווי בעלים וללא מחסום לפיו (זמם) לעברי ונשך אותי בפראות ובאכזריות בשוק רגל שמאל. בעקבות אירוע הנשיכה נפגעתי בצורה קשה לרבות בשוק רגל שמאל" (ס' 3-2 לתצהירה מיום 8.7.2013).

תובע 2 הגיש תצהיר לאימות עובדות תביעתו:

"לאחר קרות אירוע התאונה כלפי התובעת 1, אימי – הגב' יעל אברהם, הגעתי לבית הנתבעת על מנת לקבל פרטים אודות הכלב (האם הכלב מחוסן וכיו"ב) בהתאם להנחיות הרופאים המטפלים. עם כניסתי לבית הנתבעת לצורך קבלת פרטים על הכלב, ולאחר שילדיה הבגירים של הנתבעת פתחו את דלת ביתם לקראתי, התנפל עלי כלבה של הנתבעת ונשך אותי בפראות ובאכזריות בשתי רגליי" (ס' 3-2 לתצהירו מיום 8.7.2013).

כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת, שלא התגוננה: ר' תצהיר מוסר של מר אייל עמיר מיום 26.7.2013, שצורף לבקשת התובעים מיום 7.10.2013 (בקשה 2). המצהיר ציין כי ביצע את המסירה ביום 26.7.2013 באופן אישי לבת הנתבעת, גב' הילה ניניו, שלפי מראה עין נראה שמלאו לה 18 שנה. בת הנתבעת חתמה על אישור המסירה. כתובת הנתבעת אומתה בפלט מרשם האוכלוסין (במושב גינתון).

על יסוד תצהירי התובעים שלא נסתרו ובהעדר הגנה, אני מקבלת את התביעה, ומטילה על הנתבעת אחריות לנזקי התובעים, כמפורט להלן.

תובעת 1

בעקבות האירוע, התובעת פנתה לקופ"ח וקיבלה חיסון טטנוס. בתעודה רפואית ראשונה לעבודה נרשמו פרטי הטיפולים שניתנו לתובעת:

"18.11.10 – נשיכת כלב לפני יומיים, עם פצע פתוח בשוק רגל שמאל. קיבלה טטנוס. נבדקה במשרד הבריאות, ואין חשש לכלבת. הרגשת חום היום.

25.11.10 – תחת אוגמנטין, לפני יומיים, החלו הרגשת חום, קוצר נשימה, מעט נזלת, וכאבי אוזן ימין שכבר חלפו. ללא חום או שיעול.

30.11.10 – חום ברור מזה 5 ימים (אך לא מדדה). חולשה כללית וקוצר נשימה, אך ללא סמפטומים אחרים.

16.12.10 – סוג של PTSD מאז נשיכת הכלב. מוכנה להתחיל טיפול תרופתי.

23.12.10 – טרם הוחל הטיפול ב- SSRI. סובלת מדפיקות לב ביומיים האחרונים"

בהמשך נרשם: " 18.11.10 – פצע עדיין קצת פתוח, ונפוח ורגיש. 25.11.10 - פצע נסגר, ללא סימני זיהום משמעותי. לוע – מעט אודם... הטיפול שניתן על-ידינו: אנטיביוטיקה דרך הפה ומקומי, טטנוס, וטיפול אנטי-חרדות" (ר' תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 28.12.2010). לא הוגשה חוות דעת רפואית.

אני פוסקת לתובעת פיצויים בגין ראשי נזק כדלקמן:

כאב וסבל: התובעת הגישה תמונות של הצלקת ברגלה (ר' בבקשה 3 מיום 17.10.2013). מדובר בצלקת קטנה יחסית. על רקע טיב האירוע והטיפול הרפואי, ועל דרך של הערכה, אני פוסקת פיצויים בסך של 20,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: התובעת הצהירה כי נזקקה להתייעצויות עם רופאים (ס' 9 לתצהירה). הטיפולים שקיבלה מצויים בסל הבריאות. על דרך של הערכה, ומשום שמדובר בצלקת העשויה להצריך מריחת משחות, תפוצה בסך של 3,000 ₪.

הפסדי שכר לעבר: התובעת שהתה באי-כושר מיום האירוע עד ליום 10.1.2011 (ר' תעודה ראשונית לנפגע בעבודה מיום 28.12.2010 וס' 7 לתצהירה). התובעת צרפה תל"ש לחודשים שלפני האירוע, מיולי 2010 עד אוקטובר 2010, לפיהם הרוויחה סך של 2,983 ₪ לחודש. בחודש האירוע, נובמבר 2011, הרוויחה סך של 4,170 ₪. בחודש דצמבר הרוויחה סך של 4,170 ₪. שכרה של התובעת לא נפגע לאחר האירוע. אשר על כן, אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי בגין ראש נזק זה.