אברהם ואח' נ' מוחוני ואח'

פסק דין

מבוא

1.נתבעת 3 הינה חברה בע"מ העוסקת בשירותי השמה וקורסים בתחום ההייטק ונתבע 2, הינו המנכ"ל והבעלים של נתבעת 3.

2.התובעת נרשמה למחזור מאי 2013 של קורס "גיוס והשמה טכנולוגית להייטק" (להלן: "הקורס"), אשר פורסם על ידי נתבעת 3, ואשר היה הראשון מסוגו שהועבר על ידה.

3.נתבעת 1, שהינה המפעילה של היחידה ללימודי חוץ של הקריה האקדמית אונו, נתנה את חסותה לקורס ולימודי הקורס התקיימו במוסדותיה.

4.בתביעתה תבעה התובעת להשיב לה שכר הלימוד אשר שולם על ידה בעבור הקורס בסך של 7,300₪. לטענתה, נרשמה לקורס בהסתמך על מצגי הנתבעים, לפיהם, הקורס מקנה, בסיומו, תעסוקה אך תעסוקה לאחר סיום הקורס לא נמצאה לה. כן לטענתה, תכנית הלימודים של הקורס אשר נלמדה בפועל, הייתה פגומה ולא נלמדה כמתוכנן וניהול הקורס היה גם הוא פגום ולא מקצועי.

דיון

5.טענתה המרכזית של התובעת הינה בדבר מצגי הנתבעים, לפיהם, הקורס יקנה לתלמידים עבודה בחברות הייטק. לטענתה, היא נרשמה לקורס על בסיס הבטחה של הנתבעים כי הקורס יוציא את הנרשמים לו ממעגל האבטלה וכי בעזרת הקורס, יוכלו למצוא עבודה, אם בעקבות הקורס עצמו ואם בשל קשרים והיכרות של נתבע 2 עם חברות בתחום.

6.לטענת התובעת בכתב התביעה, המצג, לפיו, הקורס יקנה למשתתפיו עבודה, עלה מפרסומי נתבעת 3 לקורס. עוד לטענתה בכתב התביעה, בראיון הקבלה שערך לה נתבע 2, הוא אמר לה: "במהלך הקורס ובסיומו, חברות ההייטק והטכנולוגיה "משוועות לקבל" אתכם כמה שיותר מהר לעבודה, היות ונוצר מחסור בשוק ברכזי גיוס טכנולוגי מקצועיים". כן אמר כי תתקיים פגישה עם מנכ"לים בכירים מהתעשייה, אשר יקלטו את תלמידי הקורס לעבודה אצלם.

7.גם בעדותה, כמובא להלן, התובעת טענה כי הובטחה לה קליטה לעבודה בתום הקורס וכי נתבע 2 הציג בפניה מצגים, לפיהם, היא אכן תקלט לעבודה בעקבות השתתפותה בקורס:

"הקורס היה בעצם להכשיר אותי למשרה של רכזת גיוס לתחום ההייטק עם הבטחה לעבודה לאחר מכן. בשיחה הטלפונית הנציג אמר לי שבסוף קורס הבוגרים של הקורס בעצם ייקלטו במקומות עבודה וכמובן שהוא סיפר לי שיש פרויקט, גמר שהוא צריך להגיש עם מבחנים ואחרי הפרוייקט גמר תהיה קליטה במקומות עבודה". (פרוט' עמ' 2 ש' 30-2).

וכן בעמ' 3 ש' 14-19:

"[נתבע 2] בעצם גם שפך עוד אור על הקורס ומה יהיה בו וסיפר שהמרצים שיגיעו לקורס הם סמנכ"לים ומנכ"לים של חברות בשוק ואין מה לדאוג, תהיה אחר כך לבוגרים שיעמדו בדרישות הקורס, הכוונה למקומות עבודה. אמרתי לו שממש חשוב לי שתהיה לי עבודה וזה כסף אחרון שהיה לי ששמתי בצד, והוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי שאין לי מה לדאוג. גם בעכו וגם בנהריה הוא אמר לי שיש לו לקוחות שעובדים איתו, גם הוא מנהל חברת השמה אז יש לו לקוחות שעובדים איתו ויש לו מעסיקים פוטנציאליים אז שתהיה בעצם הכוונה לעבודה...".

וכן בעמ' 4 ש' 15-19:

"...וגם בשיעור הראשון שנתבקשנו על ידי [נתבע 2] להציג את עצמנו כל אחד בתורו אמר שהוא מקווה שהקורס הזה והעבודה שמובטחת [אחת] אחר כך תהיה פריצת דרך בעבורו. ו[נתבע 2] אמר בסיום הדברים שלנו, בסוף ההצגה העצמית והשאיפות של כל אחד מאתנו שכל אחד חושש אבל הוא אמר שנראה עבודה, מנכלים וסמנכ"לים וחברות ההייטק שמחכות לנו". (פרוט' עמ' 4 ש' 15-19).

8.נתבעים 2 ו-3 טענו בכתב ההגנה כי הם לא התחייבו למציאת תעסוקה בתחום וכי הובהר לתלמידים כי לא קיימת התחייבות למציאת עבודה. לטענתם, על אף זאת, הנתבעים ובמיוחד נתבעים 2 ו- 3, עשו כל שביכולתם לסייע לבוגרי הקורס למצוא תעסוקה. לטענתם, הוצעו ראיונות ליותר ממחצית המשתתפים והצעת עבודה לתלמידה אחת. בעדותו, נתבע 2 שלל את טענות התובעת בדבר הבטחה לעבודה וטען כי הוא אמר שהנתבעות אינן מתחייבות לעבודה.

9.התובעת טענה בכתב התביעה כי לקראת סיום הקורס, נתבעת 3 שלחה לה שתי הצעות למשרות שלא נשאו פרי. כל תלמידי הקורס נותרו מובטלים או עובדים בעבודות מזדמנות, למעט תלמידה אחת אשר נקלטה לעבודה אצל נתבעת 3. כאשר נתבע 2 נשאל כמה ממשתתפי הקורס נקלטו בסיומו לעבודה, אמר כי אין לו נתונים לעניין זה (פרוט' עמ' 6 ש' 30), אמירה אשר מאששת את דברי התובעת.

10.התובעת צירפה לכתב התביעה הודעת דואל מיום 22.07.13, בה מופיעה מודעת פרסום הקורס למחזור יולי 2013, בנוסח כדלקמן:

"תפקיד: רכז/ת גיוס והשמה פרילאנס

בתחום: שירות לקוחות – אחראי קשרי לקוחות