ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
19761-12-10
23/03/2011
|
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל
|
- נגד - |
התובע:
מוסא אבראהים
|
הנתבע:
1. עז' המנוח עבדארחמאן יוסף מוסא (המנוח) 2. סלימאן סלימאן 3. אבראהים סעיד עבדאלרחמאן (סלימאן) 4. בושנאק לטיפה עבדאלרחמאן (סלימאן) 5. עטאף אבראהים 6. נאסר אבראהים 7. סואעד נסרה עבדאלרחמאן 8. סעוד אבראהים 9. עוסמאן אבראהים 10. חוסין גזאלה עבדאלרחמאן 11. חוסין אמנה עבדאלרחמאן 12. דחאברה נגמה עבדאלרחמאן 13. שלאעטה למיא עבדאלרחמאן 14. תמאם זבידאת 15. סעד אבראהים (המנוח)
|
|
החלטה
1.עיון בכתב התביעה מעלה, כי המבקש טוען, לגבי חלק מזכויותיו במקרקעין, כי הן שייכות לו עקב ויתור של חלק מהנתבעים על זכותם בירושה, אולם "אין ברצונם לחתום על ויתור על מנת שלא יחוייבו בתשלומי מס כלשהם" (סעיף 10 לכתב התביעה).
לאור כך יובהר, כבר כעת, כי לא ניתן להימנע מתשלום מס בגין עסקאות מקרקעין, ע"י הגשת תביעה לפסק דין הצהרתי וכי גם אם ניתן פסק דין הצהרתי, אין בו כדי לפטור מתשלום המיסים המתחייבים מהעסקאות הרלבנטיות.
2.בנוסף, לאור האמור בסעיפים 5, 6, 7, 9 – 12 לכתב התביעה, יובהר כי לא ניתן ליתן פסק דין הצהרתי, ללא שנעשו עסקאות או העברות או ויתורים על חלק בירושה. פסק דין הצהרתי אינו נועד להחליף את אלה.
בהקשר לכך יובהר עוד, כי יורשים יכולים לוותר על חלקיהם בעזבון גם לאחר שהוצאו צווי ירושה (ובטרם חלוקת העזבון), אולם לשם כך עליהם לחתום על כתבי ויתור ויש צורך להגיש בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושות וצוואות, או לביהמ"ש לענייני משפחה, על פי הענין. ראו: סעיפים 6 ו- 7 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), לשם אישורם.
תשומת לב ב"כ המבקש מופנית לסעיף 6(ב) לחוק הירושה, לפיו רואים מי שהסתלק מחלקו בירושה, כאמור לעיל "כאילו לא היה יורש מלכתחילה", על כל המשתמע מכך גם לעניין מיסוי. לעומת זאת - עסקאות לאחר ירושה, גם אם הן נעשות ללא תמורה, מחוייבות בדיווח לרשויות ובתשלום מיסים בגינן.
3. מובהר, כי מאחר שהמבקש אינו יכול להציג כתבי ויתור ואף אינו טוען שנערכו עם הנתבעים הנ"ל עסקאות ללא תמורה, לאחר הוצאת צווי הירושה, לא ניתן יהיה להיעתר לתביעתו, גם אם לא יוגשו כתבי הגנה. זאת, מאחר שהעדר כתב הגנה אינו גורר אחריו, באופן אוטומטי, מתן פסק דין על פי התובענה. גם כאשר נתבע אינו מגיש כתב הגנה, אין ביהמ"ש פטור מלבדוק, על פי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), אותה יש לקרוא ביחד עם תקנות 100 ו- 101, האם יש מקום ליתן פסק דין נגדו.
ביהמ"ש אף רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, לדרוש מהתובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו ונראה, על פי האמור בתביעה, כי המבקש לא יוכל להוכיח תביעתו.
למען הסר ספק מובהר, שוב, ככל שהנתבעים הרלבנטיים יסכימו לחתום על תצהירי ויתור על חלקיהם בירושה, יהא על המבקש לפנות בענין זה בבקשה מתאימה (כאמור לעיל), לרשם לענייני ירושות וצוואות או לביהמ"ש לעניינני משפחה ולא לבימ"ש זה. מובהר כי אין בדברים אלה לומר יש לאשר תצהירי הסתלקות כיום, אם לאו, ענין שאינו מסור לשיקול דעתי ואינני מביעה בו דיעה. כל שנאמר לא נאמר אלא, על מנת להבהיר את המצב המשפטי ולהסביר מדוע לא ניתן יהיה לדון בתביעה זו, כפי שהיא.
4.מעבר לצריך אוסיף, כי לכתב התביעה לא צורף צו ירושה/צו קיום צוואה למנוח הנתבע מספר 1, עבדאלרחמאן יוסף מוסא, אשר נשא בחייו תעודת זהות מספר 021060975 ואף נפלו בו פגמים מהותיים, כדלקמן:
נטען בכתב התביעה, כי ביום 8.11.2010 נערך הסכם מתנה בין אחיו של התובע, מחמוד יוסף סלימאן לתובע, אולם שמות הצדדים להסכם אינם תואמים את השמות כפי שהם מופיעים בכתב התביעה (בכתב התביעה מופיע התובע בשם מוסא יוסף מוסא ואילו בהסכם המתנה מופיע השם אבראהים מוסא יוסף. כמו כן, בכתב התביעה צוין כי שמו של אחי התובע הוא מחמוד יוסף סלימאן ואילו בהסכם המתנה מופיע השם אברהים מחמוד יוסף.
5.לאור האמור בסעיפים 1-3 לעיל, יודיע ב"כ התובע, בתוך 14 ימים, האם הוא עומד על תביעתו ואם כן – ינמק מדוע וכיצד, או שמא יבקש למחוק אותה ויגיש תביעה חדשה, ככל שיבשילו התנאים לכך ויהיה עוד צורך בכך.
מזכירות: תזכורת מעקב.
ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.