ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
27732-08
16/05/2010
|
בפני השופט:
ישי קורן
|
- נגד - |
התובע:
אבנס טכנולוג'י אינק.
|
הנתבע:
1. לייונס אופנה בע"מ 2. אריה כהן
|
פסק-דין |
תביעה לפינוי וסילוק יד.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, וביום 25/12/08 ניתנה רשות להתגונן, על יסוד תצהיר הנתבעים.
העובדות הצריכות לעניין:
א.ביום 4/11/07 אישר ראש ההוצאה לפועל בתל אביב את מכירתו של נכס מקרקעין ברח' רמב"ן 8, בירושלים (הידוע כגוש 30038 חלקה 153, ובכינוי "קניון הטחנה") לתובעת (להלן – "הקניון"). הקניון נמכר בהליך של כינוס נכסים והיה שייך קודם לכן לחב' מיס אל אחזקת נכסים בע"מ (להלן – "מיס אל"). בטרם רכשה התובעת את הקניון, השכירה מיס אל חנויות בקניון לשוכרים שונים. עם רכישת הקניון באה התובעת בנעליה של מיס אל בכל הנוגע להתחייבויות מיס אל כלפי השוכרים בנכס.
ב.בין היתר, השכירה מיס אל לחב' אמיקה בע"מ (להלן – "אמיקה") את חנויות מספר 14-20 בקניון, בשטח כולל של כ-200 מ"ר, על פי חוזה מיום 1/1/03, ואת חנויות מספר 10-11 בקניון, בשטח כולל של 100 מ"ר, על פי חוזה מיום 1/1/04. (להלן – "החוזה הראשון" ו"החוזה השני", בהתאמה). על פי החוזה הראשון הושכרו החנויות לתקופה של שנתיים, שתתחדש באופן אוטומטי 4 פעמים לשנתיים נוספות בכל פעם. תקופת השכירות הכוללת תסתיים ביום 01/01/2013. על פי החוזה השני הושכרו החנויות לתקופה של שנתיים, עם אופציה לשוכר להאריך את תקופת השכירות לשמונה שנים נוספות, ארבע שנים בכל הודעה. תקופת השכירות הכוללת תסתיים ביום 31/12/2013.
ג.ביום 17/1/08 מונה מפרק זמני לחב' אמיקה. ביום 12/3/08 אישר בית המשפט המחוזי את מכירת נכסי אמיקה לנתבע 2, ומאותו מועד מפעיל הנתבע 2 את חנויות אמיקה בקניון, באמצעות הנתבעת 1.
התביעה:
ד.לפי ס' 6.2 לחוזה הראשון התחייבה אמיקה (השוכרת) כלפי מיס אל (המשכירה), שלא להעביר לאחר את זכויותיה במושכר, מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת של המשכיר מראש ובכתב. עוד הוסכם כי אמיקה תהיה רשאית להשכיר את המושכר, כולו או חלקו, בתנאי שתהיה ערבה כלפי המשכיר לכל התחייבויות השוכר שיבוא במקומה. התובעת, אשר באה בנעלי מיס אל, טוענת כי לא נתנה את הסכמתה להעברת זכויותיה של אמיקה במושכר לנתבעים, וכי אמיקה, בהיותה חברה בפירוק, אינה יכולה להיות ערבה להתחייבויות הנתבעים על פי הסכם השכירות. על כן, רשאית התובעת לבטל את הסכם השכירות הראשון.
ה.אשר לחוזה השני –
ס' 12 לחוזה השני מונה מקרים אשר בקרות אחד מהם רשאית המשכירה לבטל את חוזה השכירות ולהביאו לקיצו, באופן מיידי. בין יתר המקרים המאפשרים למשכיר לבטל את החוזה מפרט סעיף קטן 12(ד) את המקרה הבא: "אם השוכר יקבל החלטת פירוק או הוצא צו פירוק נגדו... ו/או אם מונה כונס נכסים זמני או קבוע לנכסיו, ולא בוטל תוך 30 יום." לאמיקה מונה כונס נכסים זמני ביום 17/1/08, וביום 13/3/08 ניתן נגדה צו פירוק סופי. על פי חוזה השכירות השני, התובעת רשאית להודיע על ביטול החוזה, מחמת הצו שניתן לפירוקה של אמיקה.
ו.בהתאם לאלה, הודיעה התובעת לנתבעים, במכתב מיום 24/4/08 על ביטול חוזי השכירות. הנתבעים דחו את הודעת התובעת בטענה כי הוסכם בין הנתבעים לבין התובעת על המשך השכירות על פי שני החוזים שנכרתו בין מיס אל לבין אמיקה. התובעת מכחישה את קיומה של הסכמה כאמור והיא עומדת על סיום השכירות.
ההגנה:
ז.טענת ההגנה אחת ולפיה בין התובעת לבין הנתבעים "נכרת הסכם מחייב לפיו המבקשים ימשיכו לשכור החנויות נשוא התובענה לפי תנאי הסכמי השכירות עם אמיקה". (ס' 6 לבר"ל). בתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן מפרט המצהיר מטעם הנתבעים – עו"ד דוד אוחנה, ששימש בשעתו כב"כ הנתבעים – את השתלשלות האירועים מנקודת מבטם של הנתבעים.
ח.הנתבעים תומכים יתדותיהם במספר מכתבים של התובעת, שצורפו לתצהיר התומך בבר"ל:
(1)מכתב מיום 5/3/08 מהתובעת אל המפרק של אמיקה ואל אמיקה ובו דרישת תשלומים שונים. מאומה לא נכתב במכתב זה על ביטול חוזי השכירות בגין הליכי הפירוק.
(2)מכתב מיום 27/3/08 מהתובעת אל הנתבעים ובא כוחם, ובו חשבון שכר דירה לחודשים מרץ-אפריל 2008. בפתח המכתב נרשם "בהתאם לחוזה עם אמיקה..." ובסיומו: "בהצלחה ושיתוף פעולה פורה". התובעת רואה בנתבעים את חליפיה של אמיקה, ואינה מעלה כל דרישה לשינוי תנאי השכירות או ביטול חוזי השכירות.
(3)מכתב נוסף מיום 27/3/08 מהתובעת אל הנתבעים ובא כוחם, ובו נרשם בסעיף 1: "להלן מצ"ב פרטי זיהוי נכס ותשריטים לצורך תיקון רישום שם השוכר בהתאמה לארנונה בנכס הנ"ל המשוייכים עד עתה ל"אמיקה". סה"כ 8 תשריטים בהתאם..." גם מכתב זה מסתיים באיחולים להצלחה ושיתוף פעולה פורה.
ט.הנתבעים טוענים כי מכתבים אלה משקפים את שהוסכם בעל פה בין עו"ד אוחנה, מטעם הנתבעים, לבין מר עופר איטה, מטעם התובעת, בדבר המשך יחסי השכירות על יסוד חוזי השכירות שנכרתו בין אמיקה למיס אל. על הסכמות אלה חזר עו"ד אוחנה במכתב ששיגר לתובעת ביום 2/4/08. נוכח האמור לעיל הופתע עו"ד אוחנה לקבל ביום 9/4/08 מכתב שכותרתו "לצורך מו"מ בלבד", ובו דרישות שונות כתנאי להמשך יחסי השכירות, ועיקרן: העלאת דמי השכירות, והמצאת ביטוח וביטחונות (ערבות בנקאית). על מכתב זה השיב עו"ד אוחנה במכתב מיום 17/4/08 בו הוא מוחה על השינוי שחל בעמדת התובעת אשר כבר נתנה הסכמתה לכך שהנתבעים יבואו בנעליה של אמיקה בהתאם לחוזי השכירות שנכרתו בינה לבין מיס אל. כמענה למכתב זה נשלח ביום 24/4/08 מכתב ב"כ התובעת ובו הודעה על ביטול חוזי השכירות ודרישה מהנתבעים לפנות את החנויות עד ליום 1/5/08.
י.הנתבעים טוענים כי באו בנעליה של אמיקה לכל דבר וענין, ורכשו את זכויותיה בהליך הפירוק בהסתמך על חוזי השכירות נשוא התביעה. הנתבעים עומדים על טענתם כי התובעת נתנה הסכמתה לכך שהנתבעים ימשיכו את חוזי השכירות באותם תנאים שנכרתו בין מיס אל לאמיקה, וחזרה בה מאוחר יותר. הנתבעים טוענים כי ביטול חוזי השכירות נעשה שלא כדין ועל כן יש לדחות את התביעה. הנתבעים טוענים כי התובעת הייתה מעורבת בהליכי הפירוק וכי הודעת הביטול המאוחרת נגועה בחוסר תום לב, הואיל והתובעת ידעה כי הנתבעים רוכשים את נכסיה של אמיקה בהסתמך על חוזי השכירות בקניון.