אבני נ' עבודי קריאייטיב בית ספר לפרסום ואח'

פסק דין

מונחת בפניי תביעה כספית על סך 3514 ₪ שעניינה במתן שירות טכני למחשבים.

התובע הינו טכנאי מחשבים עצמאי, שנתן שירותים מקצועיים לנתבעים, היה בקשר עם הנתבע 2 שהינו הבעלים והמנהל של הנתבעת 1.

לטענת התובע, סיפק שירותים אלה משנת 2006 עד לאוגוסט 2009. לקראת סיום היחסים העסקיים החל הנתבע לפגר בתשלומיו, וכן היו שיקים שחוללו מבלי שכובדו, שיק אחד לבסוף נפרע בסך של 1431 ₪ ואילו שיק שני על סך 423 ₪ חזר. בעדותו בבית המשפט דיבר התובע על 3 שיקים אשר שניים מתוכם שולמו וציין את השיק האחד שחזר. כמו כן באוגוסט 2009 טוען התובע כי ביקש הנתבע 2 לבצע עבודה של תליית שני מקרים במקום עבודתו, הוגשה על ידי התובע הצעת מחיר על סך של 450 ₪ עבור כל זרוע, וזאת בנוסף לעלות הכבלים ועלות ההתקנה. לטענתו, ההצעה אושרה, העבודה בוצעה, אך התשלום לא שולם. כמו כן, בוצעה עבודה נוספת בסך של 600 ₪ שלא שולמה, ואף קיימת חשבונית על סך 196 ₪.

לטענת הנתבעים לעניין השיקים – התובע מודה שהם פרעו את השיק בסך של 1431 ₪. כמו כן, למיטב זכרונו טוען הנתבע 2 כי שולמו מלוא התשלומים עבור השיקים, אלה שולמו במזומן. זאת ועוד, טוען הנתבע 2 שסך של 100 ₪ בגין עמלה על החזרת שיקים לא נתמך בראיה. באשר לתיקון המחשב טוען הוא כי לא הוצגה חשבונית בעבור זה, אך היה מוכן לצרכי פשרה לשלם הסכום, אך בנסיבות אלה מבקש הוא לשלם על רכיב זה רק כמחצית. עיקר טענתו הינה סביב העבודה עבור התקנת המקרנים בסך 2,195 ₪. לטענתו, התובע לא היה מיומן דיו, ועל כן היה צריך להביא מטעמו איש מקצוע שיתלה את המקרנים, מה גם שהמדובר בדרישה מופרזת ומוגזמת עבור העבודה.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בראיות שהובאו בפניי, וכן שמעתי את עדויותיהם של הצדדים, העדפתי לקבל את גרסתו של התובע אשר נמצאה בעיניי אמינה ומהימנה.

דובר בשני צדדים שעבדו באופן שוטף אחד עם השני, ונוצר באיזשהו שלב כנראה משבר אמון ביניהם, אך בעבור השירות אשר הוזמן - יש לשלם.

התובע היה בקשר ישיר עם הנתבעים וביצע בעבורם עבודות. הוצגו בפניי ראיות כי העביר לנתבעים הצעות מחיר, ולא מצאתי כל פסול בהתנהלותו. יובהר באשר להצעת המחיר לעניין המקרנים – הנתבע פנה אל התובע על מנת שזה יבצע את העבודה. הוצגה הצעת מחיר בה פורט במפורש מה עלותה של התקנת המקרן. נקבע כי יש צורך בתשלום נוסף עבור הכבלים. על הנתבע היה לדעת כי התשלום בגין זה הינו כרוך בהוצאות נוספות, וברגע שהסכים לביצוע העבודה, קיבל על עצמו לשלם בעבור השירות והעלות בגינו.

זאת ועוד, באשר לתיקון המחשב – אכן לא הוצגה בפניי ראיה כלשהי לעניין הוצאה זו, אך לאור הסכמתו של הנתבע למחצית מהסכום, אקבל זאת.

לאור האמור והמפורט לעיל, הנני להורות לנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3,214 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה ברוורמן, שופטת

הוקלד על ידי: הילה קכל