אביר נ' המוסד לביטוח לאומי - נתניה

פסק דין

התובע, משה אביר, אשר אינו מיוצג הגיש תביעה זו כנגד המוסד לביטוח לאומי בסך של 150,000 ₪ בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

התובע טען בתביעתו שקיבל דרישה מהנתבעת לתשלום חובות על סך 48,266 ₪ אשר הוברר לו שכוללת דרישת החזר דמי אבטלה שהוא חייב לנתבעת, כן קיבל הודעה שאם לא ישלם חובותיו תעקל הנתבעת חשבונותיו. מאחר וסבר שאין לו כל חובה שבדין ואין כל חוב לנתבעת הוא פנה למר יעקב מורד מהנתבעת והבהיר לו שבדעתו להשיג על הדרישה. כן ביקש שלא לפעול לעיקול חשבונותיו עד שטענותיו יתבררו. מר מורד מסר לו שאם יגיש תובענה כנגד הדרישה, הנתבעת לא תפעל כנגדו עד שתברר התביעה.

התובע הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה והגיש העתקה לנתבעת (העתק התביעה צורף כנספח 2 לתביעה).

בטרם סיום ההליך המשפטי וטרם שנערך בירור לגופו של ענין ביצעה הנתבעת עיקול אצל 22 גופים שונים. (העתק מהצווים לעיקול הוגש כנספח 3 לכתב התביעה). כאשר גילה התובע שבוצע עיקול בחשבונו פנה מיידית לנתבעת וביקש לבטל העיקול. העיקול אכן בוטל.

לטענת התובע נגרם לו נזק כתוצאה מהודעת העיקול שנשלחה לגורמים רבים. על כן הגיש תביעה זו בהתאם לסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי התובע קיבל הודעה שתביעתו לדמי אבטלה אותם קיבל בפועל עבור התקופה שבין 09/08 – 07/09 נדחתה. התובע אכן הגיש תביעה לבית הדין לאזורי בתל אביב אולם כלל לא נאמר לו על ידי מר יעקב מורד שיוקפאו כל ההליכים עד לבירור תביעתו.

באשר לעיקול שהוטל. אכן הוטל עיקול בחודש יולי 2012 אולם מרגע שהתקבלה הבקשה לביטול העיקול, הוא בוטל לאחר מספר שעות ביום 18.7.12. לנתבעת לא היתה כל חובה חוקית לביטול העיקול שכן הוא הוטל כדין. עם זאת ולפנים משורת הדין הסכימה לביטול העיקול שכן הצדדים היו במהלך דין משפטי.

לנתבעת זכות חוקית לדרוש השבת גמלה ששולמה שלא כדין ואף לפעול במסגרת פקודת המסים (גביה) לצורך גביית חובות מובטחים שמקורים בגמלה ששולמה ביתר.

דיון משפטי:

האם הוטל העיקול שלא כדין על חשבונות התובע? איני סבורה כך. מהמסמכים שהוגשו בפני עלה שהתובע הגיש תביעה לדמי אבטלה בחודש 10/08 אשר אושרה ושולמו בגינה דמי אבטלה.

ביום 9.2.10 לאחר חקירות שבוצעו אצל הנתבעת התקבלה החלטה סופית בעניינו של התובע לפיה תביעתו לקבלת דמי האבטלה נדחתה ודמי האבטלה ששולמו לו הפכו לחוב שיש להשיבו.

הגב' דליה תורג'מן מהנתבעת הסבירה בבית המשפט שהוברר שהתובע קיבל דמי אבטלה בתקופה בה היתה בבעלותו חברה, כעולה מרישום רשם החברות ועל כן נדחתה בקשתו לדמי אבטלה.

לאחר הדיון הוגשה הודעת ב"כ הנתבעת לפיה חלה טעות בעדות הגב' תורג'מן לפיה ייחס את הבעלות בחברה לאימו של התובע בעוד שהבעלות בחברה הועברה על ידי התובעת לגב' אנה פישייב. כאשר התברר שהעברה זו היתה פיקטיבית נדחתה זכאות התובע לדמי אבטלה.

במסגרת הליך זה איני אמורה להיכנס לעובי הקורה ולבחון החלטה על דחיית התביעה ומאיזו סיבה נעשתה, שכן על החלטה זו הגיש התובע תביעה לבית הדין לעבודה.

התובע, כך העיד ידע על הדחיה מהמכתב שקיבל מהנתבעת (נ'1).

כן קיבל התראה לפני עיקול (נ' 2) שם הותרה שאם לא ישלם חובותיו בגין דמי האבטלה אזי ניתן יהיה לעקל נכסיו.

התובע הגיש תביעה לבית הדין האזורי לאור ההחלטה על דחית התביעה לדמי אבטלה, אולם לא הגיש עימה כל בקשה לצו מניעה כנגד העיקול או צו להסרת העיקול.

התובע טוען שמר מורד מסר לו בשיחה שכל עוד נמצא הוא בהליך משפטי הנתבעת לא תפעל בעיקולים כנגדו.

מר יעקב מורד הצהיר שאינו מצהיר כלל ואינו מתחייב שלא יוטלו עיקולים שכן הקפאת הליכי הגביה אינו בתחום סמכותו.