אביסרור נ' מסיעי שדרות כהן ובניו בע"מ

פסק דין

זו היא תביעה שעניינה פיצוי בגין אי עמידה בזמנים של הסעה, אשר הזמין התובע מאת הנתבע. לטענת התובע, סוכם עם הנתבע בעל פה כי הסעות לחתונת בתו יצאו משני מוקדים, מאשדוד ומשדרות דרך אשקלון ובחזרה.

לגבי היציאה מאשדוד טוען התובע כי סוכם שהאוטובוס יצא בשעה 19:00 (על אף שבהסכם בכתב סוכם כי יהא זה מיניבוס שיצא בשעה 19:45). לטענת התובע, האוטובוס שהיה אמור להסיע את האורחים בשעה 19:00, הגיע באיחור של שלושת רבעי שעה וכתוצאה מכך רק 24 אורחים הגיעו וגם זאת באיחור לחתונת בתו, על אף שבפועל, לטענתו, היו אמורים להגיע לחתונה זו 47 אורחים.

כל זה גרם לכך שהאורחים וויתרו על ההגעה לאירוע, עקב האיחור הגדול בהגעת האוטובוסים של הנתבעת לאוספם.

בנוסף, טוען התובע, כי האוטובוס השני החזיר את הנוסעים מירושלים דרך שדרות לאשקלון וזאת במקום דרך אשקלון לשדרות, כמוסכם, וזאת לטענתו, משום שהנהג הינו תושב אשקלון. דבר זה גרם לטענתו לאורחים עוגמת נפש רבה.

נוכח האמור, טוענת התובע כי לא קיבל תמורה עבור התשלום ששילם לנתבעת.

לטענת הנתבעת, ההזמנה שונתה על ידי התובע ממיניבוס לאוטובוס וזאת משום שהמיניבוס יכול להכיל אך 20 נוסעים ואילו לחתונה הוזמנו 24 נוסעים.

לטענת הנתבעת, הובהר לתובע כי הוא נוטל סיכון בכך שלא יהיה מקום במיניבוס לכל האנשים שהזמין ולכן שינה התובע את ההזמנה יומיים טרם החתונה לאוטובוס, כאשר לטענתה, ההפרש בין מיניבוס לאוטובוס הינו 500 ₪.

בנוסף, טוענת הנתבעת, כי התובע לא שינה את זמן היציאה כפי שסוכם בהסכם בכתב אלא אך את סוג הרכב וכי בפועל חב התובע לנתבעת 200 ש"ח (שכן, עלותם של שני האוטובוסים הינה 3000 ₪ ואילו התובע שילם 2800 ₪ בלבד).

לטענת הנתבעת, בשעה 19:15 התקשר אליה התובע וביקש להקדים את זמן הגעת האוטובוס, שכן האורחים מאשדוד ממתינים ונאמר לו על ידי הנתבעת כי זו תעשה מאמץ על מנת לזרז את הגעת האוטובוס. לטענת הנתבעת, התובעים בדרך חזרה מירושלים עברו דרך שדרות ואז לאשקלון לא משום נוחיות הנהג, אלא לנוחיות הנוסעים ולבקשתם. עוד טוענת הנתבעת, כי הביאה את האורחים לביתם בגמר האירוע וזאת למרות שלא סוכם על כך מראש.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו. כידוע, המוציא על חברו, עליו הראיה ואילו התובע שבפני לא הציג כל עדות או ראיה או מסמך אחר היכול לבסס את תביעתו.

טענתו של התובע לפיה 23 אורחים לא הגיעו לחתונה עקב האיחור, הלכאורי, של הנתבעת נראית על פניה כמשוללת יסוד – כאשר התובע לא צירף ולו תצהיר מאוחר אחד אשר לכאורה ביטל את הגעתו לחתונה בשל האירוע הנטען.

נוכח המקובץ לעיל, הנני דוחה תביעה זו ומחייבת את התובע ב-200 ₪ הוצאות משפט. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

נגה שמואלי-מאייר, שופטת

הוקלד על ידי: קטרינה ים גינזבורג