ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
2589-09
28/09/2010
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
- נגד - |
התובע:
יהודה אביטל
|
הנתבע:
1. יהודה עובדיה - נמחק 2. עזבון המנוחה הרוש קוטי ז"ל 3. יעקב הרוש 4. שמואל אלבז 5. איריס אברהם 6. מאיר אבוטבול 7. עליזה שיטרית - נמחקה.
|
|
החלטה
בפני בקשה לתיקון כתב תביעה שמקורה בפטירת בעלי הזכויות במקרקעין ובמסגרתה נתבקש בית המשפט לאפשר צירופם של היורשים ועזבון המנוחים.
המשיבים-הנתבעים וצדדי ג' התנגדו לבקשה נוכח העובדה כי לשיטתם לא ייתכן כי כל היורשים על פי דין יירשו את המקרקעין בשל אופי הזכויות, כי עזבון אינו מהווה אישיות משפטית נפרדת וכי לא ניתן טעם של ממש להגשתה של הבקשה כעת וזאת בניגוד להוראות הדין.
לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.
עזבון אינו אישיות משפטית נפרדת. נוכח כך, הוא אינו יכול לתבוע או להיתבע. (בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 181/67 גרינשפם נ' שרעבי , ע"א 395/70 מדינת ישראל נ' מדחת מחמוד עראבי, בש"א (ת"א) 176769/08 עזבון המנוח שמעון שגיב נ' ניהול הוסטלים ונכסים בע"מ ואח')
נוכח כך אין מקום להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת לצירוף עזבון המנוחים.
באשר להוספת יורשי המנוחים, מסקנתי שונה.
שאלת מהות הזכויות במקרקעין יכול שתבחן במסגרת ההליך העיקרי אך אין מקומה בשלילת זכותם של מי היורשים לתבוע כבר כעת.
דומה הדבר לבקשה לסילוק על הסף, במסגרתה לא יימנע בית המשפט מבעל דין להביא טענותיו בפניו, אלא במקרים חריגים וכאשר ברור, על פניו, כי דין התביעה להידחות.
במקום שבו חלק מן הנזק הנטען הוא נזק למיטלטלין ולא נוגע כלל למקרקעין, ובמקום שבו שאלת מהות הזכויות וייחוסן במקרקעין היא שאלה שבעובדה, שהרי אין מקומן של שאלות אלו במסגרת בקשה זו לתיקון כתב תביעה.
ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון הינה כי תיקון כתבי טענות יכול שיעשה בכל שלב, אפילו בשלב ערעור. במקום שבו עסקינן בשלב של קדם משפט, וטעם הוגשו תצהירי הצדדים, לא כל שכן נשמעו הראיות, אין מקום לחסום את דרכם של התובעים מתיקון כתב התביעה.
זאת ועוד, מניעת תיקון כתב התביעה כעת יוכל ותיצור אך הגשתן של תביעות נוספות וניהול הליכים כפולים, שיש מקום להימנע מהם.
מאידך, במקום שבו מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה, שהרי יידרשו הנתבעים לתיקון כתב ההגנה (בין היתר נוכח הטענות שבאו לידי ביטוי בתגובתם לבקשה לתיקון כתב התביעה).
אין הנתבעים צריכים להינזק מרצונם של התובעים לתקן את כתב טענותיהם ודומה כי נקודת האיזון מצויה על דרך של מתן היתר לתיקון כתב התביעה כנגד תשלום הוצאות הנתבעים.
בעניין זה אני מוצאת לציין עם זאת כי המשיבים 2-4 הגישו התייחסות מפורטת לכל ההליכים שהתקיימו בתיק זה, ואולם החלטתי צריך שתינתן ביחס למשמעות הכספית של הגשת בקשה זו, וזאת בלבד. יתר סוגיית ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין המלא, עם סיומו של ההליך.
ויובהר, פסיקת הוצאות, אין מטרתה עונשית אלא שהיא באה להציב את הנתבעים והצדדים השלישיים במקום בו היו אלמלא בקשתם זו של התובעים.
ממכלול הטעמים שנימנו לעיל אני מתירה הגשתו של כתב התביעה המתוקן וזאת כנגד תשלום הוצאות הנתבעים באופן שבו ישולם לנתבע 4 סך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וביחס לנתבעים 2-3 סך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין , וזאת תוך מתן הדעת לעובדה כי הנתבעים 2-3 שהם גם שולחי הודעה לצד שלישי, יידרשו להגשת הודעה מעודכנת (ככל שיבקשו לעשות כן) וסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מצדדי ג' (1 ו-2).
הסכומים דנן ישולמו עד ליום 25.10.10.
כתבי הגנה מתוקנים והודעה מתוקנת לצד שלישי יוגשו עד ליום 25.11.10
כתבי הגנה מתוקנים להודעה לצד שלישי יוגשו עד ליום 25.12.10.