אביטבול נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

תביעה זו עניינה להכיר בפגיעה בדרך כב"פגיעה בעבודה", כמשמעותו של מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - "החוק"). עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה אם המסלול שבו הלכה התובעת בתום יום עבודתה, ושבו נפגעה ברגלה, הוא בגדר סטייה מדרכה הרגילה הביתה, אם לאו.

רקע עובדתי

1.התובעת, ילידת 1965, גרה ברח' ז'בוטינסקי בבאר שבע (להלן - "העיר"). במועדים הרלוונטיים לתביעה זו עבדה התובעת כמוכרת בחנות המצויה ברח' קק"ל בעיר (להלן - "החנות"). מדי יום הגיעה התובעת לחנות באמצעות נסיעה באוטובוס (קו 4 או קו 5) וכך אף חזרה אל ביתה בתום כל יום העבודה.

2.ביום 28.4.09, ערב יום העצמאות, סיימה התובעת את עבודתה בשעה 14:50 ופנתה לכיוון תחנת אוטובוס המצויה בסמוך ל"בנק הפועלים" במרכז העיר, שבה היא נוהגת לעלות מדי יום על האוטובוס בדרכה לביתה (להלן - "התחנה הרגילה"). בדרכה לתחנה הרגילה פגשה התובעת חברה שלא ראתה זמן רב (להלן - "החברה"), השתיים החלו לשוחח ולצעוד יחדיו, עברו את התחנה הרגילה והוסיפו ללכת יחד עוד כברת דרך. לאחר שנפרדה מחברתה המשיכה התובעת בדרכה. בסמוך לשער כניסה ל"מחסני השוק" (להלן - "המרכול"), נתקלה התובעת במכשול במדרכה, נפלה, שברה את קרסולה (להלן - "התאונה") ופונתה באמבולנס לבית החולים.

3.בעקבות התאונה הגישה התובעת תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה. הנתבע דחה את התביעה בנימוק זה -

"על פי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, רואים כתאונת עבודה גם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה של מבוטח ממעונו לעבודה, או מהעבודה למעונו, ועקב הליכתו או נסיעתו זו. אולם, אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, שאינן למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, על פי סעיף 81(א) לחוק, לא תחשב התאונה כתאונה בעבודה.

מעיון בפרטי תביעתך ומחקירות שנערכו עולה, כי התאונה הנ"ל אירעה תוך כדי הליכתך בסמוך למחסני השוק ובידך שקית בשר ולא בדרך מהעבודה למעונך, כנדרש עפ"י סעיף 80(1) לחוק. לחילופין, אף אם היית בדרך למעונך מהעבודה, סטייתך מהדרך המקובלת, ופגיעתך בעת הסטייה, מהווה סטייה של ממש.

מטעמים אלה, לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה." (ההדגשה במקור - י.א.ש.).

החלטה זו של הנתבע היא מושא התביעה דנן.

טענות הצדדים

4.התובעת טוענת כי התאונה התרחשה בשעה שהיתה בדרכה מהחנות לביתה. לדבריה, לאחר שנפרדה מהחברה, המשיכה לצעוד לעבר תחנת האוטובוס הבאה במסלול (להלן - "התחנה האחרת") במטרה לעלות על אוטובוס שייקחנה לביתה, ומול המרכול אירעה התאונה. לטענתה, הליכתה לתחנה האחרת (במקום לתחנה הרגילה) אינה בבחינת סטייה מהדרך הרגילה לביתה.

5.הנתבע, מנגד, טוען כי בשעת התאונה לא היתה התובעת בדרכה לביתה, כי אם פנתה לערוך קניות במרכול, שבו היא נוהגת לערוך את קניותיה. לחלופין, מוסיף הנתבע, גם אם היתה התובעת בדרך לביתה, הרי שחלה בדרכה זו הפסקה או סטייה של ממש, שאינה לשם מילוי חובות המעביד, אלא לעניינים אישים - שיחה עם חברה או עריכת קניות. על כן אין להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה".

המסגרת הנורמטיבית

6.ההסדר המשפטי הרלוונטי להכרעה בעניין שבפנינו מצוי בפרק ה' לחוק, הדן בביטוח נפגעי עבודה. ואלה עיקריו לענייננו -

"79.בחוק זה, במבוטח -

'פגיעה בעבודה' - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...;

'מחלת מקצוע' - ...

80.רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -