אביטבול(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

החלטה

1.בפני בקשה לכוף צו של כב' השופט צבי גורפינקל מיום 17.9.09 לפי ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: "ההחלטה" או "החלטת ביהמ"ש").

2.העותר טוען, כי המשיב הפר את הצו אשר הורה לו לאפשר למרכז המכר לרכוש מכשיר מסוג סוני פלייסטיישן 3, בכפוף לשינויים מסוימים שיבוצעו בו ולמכרו לעותר על פי בקשתו (להלן: "המכשיר").

3.וזו לשון ההחלטה:

"...יעביר היבואן למרכז המכר את המכשיר הרלוונטי, לאחר שיפרק מתוכו את כל הרכיבים המאפשרים חיבור לאינטרנט הן בצורה קווית והן בצורה אלחוטית, כאשר היבואן יעביר למרכז המכר שני סוגי מכשירים המצויים ברשותו, ומרכז המכר ושב"ס יבדקו באמצעות אנשי מקצוע מטעמם אם אכן האפשרות להתקשר ולהתחבר לאינטרנט נוטרלה. אם כך הדבר, לא תהיה מניעה כי העותר ירכוש באמצעות מרכז המכר את המכשיר המנוטרל. בדיקת המכשירים על ידי מרכז המכר ושב"ס תעשה תוך 60 יום מקבלת המכשירים לידם. אם הבדיקה תעלה שאכן המכשירים נוטרלו והם יכולים לשמש אך ורק לצורך משחקים ולא לכל צורך אחר, יהיה העותר רשאי לרכוש את אחד משני המכשירים...".

4. עולה מההחלטה, כי בית המשפט התיר את הכנסתו של המכשיר לבית הסוהר, כפוף לבחינתו ע"י אנשי מקצוע מטעם המשיב ובתנאי שהמכשיר ינוטרל מגישה לתקשורת.

5.ב"כ העותר טוען כי החלטת בית המשפט לא קוימה. ב"כ המשיב טוען מנגד, כי ההחלטה קוימה במלואה.

בחינת השתלשלות האירועים מלמדת, כי ההחלטה אכן קוימה. ודוק; הסנגור התמקד בבקשתו באכיפת ההחלטה מיום 17.9.09, דא עקא אין זו ההחלטה האחרונה שניתנה ולצורך בירור העובדות, נבחן את השתלשלות העניינים מתחילתה.

6.תחילה הוגשה הבקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בגדרה ניתנו החלטות נוספות, ע"י כב' השופט י. אברהם, טרם שזו הועברה לבית משפט זה (בעקבות העברת העותר לכלא איילון). עובר להעברת הדיון לבית משפט זה, התקיים דיון בבית משפט מחוזי נצרת, ביום 21.4.10, ואף הוגשו טיעונים משלימים בכתב עפ"י החלטת בית המשפט.

7.העיון בפרוטוקול הדיון מיום 21.4.10 ובטיעוני הצדדים בכתב מעלה את העובדות הבאות:

המשיב בדק את המכשיר בתוך 60 הימים כפי שנקבע ובדיקתו, אל מול חברת "ישפאר", היבואנית הראשית של המכשיר (להלן: "ישפאר"), העלתה כי למכשיר שני ערוצי תקשורת אשר אינם ניתנים לחסימה. משכך, החליט המשיב שלא לאשר הכנסתו של המכשיר לבית הסוהר – החלטה שעולה בקנה אחד עם החלטת ביהמ"ש.

בדיון שנערך ביום 21.4.10 קבע כב' השופט י. אברהם, בהתייחסו לחוות דעת שהוגשה מטעם העותר ע"י חב' "יתרון", יבואנית משנה, לפיה ניתן לנטרל המכשירים באופן פיזי - כי על המשיב להגיש כתב תשובה בתוך 30 יום, בתגובה לחוות הדעת מטעם העותר, אשר תתייחס לאפשרות זו. כן התבקש המשיב לבחון את המכשירים הספציפיים.

בכתב תשובה שהגיש המשיב ביום 20.5.10, הוצג מידע חדש, לפיו המכשירים הספציפיים, נשוא הבקשה, לא נבדקו במחלקת הטכנולוגיה של המשיב, שכן אין היא מוסמכת לבדוק מכשירים אשר עברו שינויים פיראטיים. הוסבר, כי על מנת לבדוק את המכשירים הללו, היה על המשיב להעבירם למעבדה חיצונית על מנת שזו תבצע הבדיקה בתשלום ותחווה דעתה. בנסיבות אלו, הסתפק המשיב בבדיקה של המפרט הטכני של המכשירים שכן, חוות הדעת שניתנה מטעם "ישפאר", לא התייחסה, כאמור, לאספקט הפיזי.

בנסיבות המתוארות, פנתה ב"כ המשיב במחוז צפון, עו"ד שפירא, לקצין המחשוב במחוז צפון, אשר בדק את המפרט של דגם "סוני" פלייסטיישן 3 והעביר חוות דעת מפורטת ומנומקת לפיה, לא ניתן לנטרל את המכשיר מתקשורת, אף לא באמצעות נטרול פיזי של הרכיבים, אשר לגביהם טען העותר כי ניתן לנטרלם. מחוות דעת זו עולה, כי אין דרך, אף לא הדרך שהוצעה ע"י חברת "יתרון", אשר באמצעותה הנטרול יהא סופי וקבוע שכן, כל נטרול באשר הוא, מאפשר שחזור המכשיר, על דרך חיבורו מחדש לתקשורת והדבר קל לביצוע, אף ע"י אדם בעל יכולות מועטות בתחום הטכנולוגי.

8.לנוכח ממצאים אלו, שב העותר על טיעוניו כפי שהעלה בדיון מיום 21.4.10, לפיהם המשיב ביזה את החלטת בית המשפט, כאשר לא ביצע בדיקה פיזית למכשירים הספציפיים.

9.הדיון בבקשה נקבע ליום 11.8.10, בבית המשפט המחוזי בנצרת, או אז, הועבר העותר לכלא איילון והדיון בעתירה הועבר למותב זה.

10. השתלשלות העובדות מלמדת כי לא נפל פגם בהתנהלות המשיב, חרף העובדה שלא בדק פיזית את המכשירים הספציפיים. במגבלות המתוארות, אשר יש להניח כי בית המשפט לא היה ער להן בעת מתן ההחלטה, ביצע המשיב כל אשר היה לאיל ידו כדי לקיים את החלטת בית המשפט, דא עקא, נבצר ממנו לקיים את החלטת בית המשפט כלשונה ואף על פי כן, אין בהתנהגותו משום ביזיון בית המשפט.

11. במה דברים אמורים?

המשיב מנהל מערכת סבוכה ומורכבת, בגדרה כפופים לו עשרות בתי סוהר ואלפי אסירים. בנסיבות אלו, יישומה של החלטת בית המשפט ייבחן, על רקע הנסיבות בהן ניתנה, כמו גם תיבחן הסוגיה, באם יש בהחלטה משום הכבדה, אשר אין להטילה על המשיב.

ברי, כי בהחלטתו ביקש בית המשפט להקל את תנאי מאסרו של העותר הנתון בהפרדת יחיד זמן רב. בהחלטתו, ביקש בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין צרכי הפרט לצרכי הכלל - בין העותר לבין המשיב - המופקד על מערכת גדולה, סבורה ומורכבת.