ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
24708-06-10
06/10/2010
|
בפני השופט:
שרון הינדה
|
- נגד - |
התובע:
שלום בן חמו
|
הנתבע:
גבי אביב
|
|
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בגין שני שיקים אשר נמשכו ע"י המבקש בשנת 1987. תיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל משנת 1992 ונטען בפני כי נפתח ראשית בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא בשנת 1988.
טענת המבקש בבקשה להארכת המועד היא כי בין השנים 1989 ל-2007 לא התגורר בארץ אלא בארצות הברית. עוד טוען המבקש כי לא ידע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו וכי אישתו לא ידעה אותו בדבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל והאזהרה לא נמסרה לידו.
המבקש ציין בתצהירו בבקשה להארכת המועד כי מיד שראה את השיקים הגיש בקשה וכתב לכב' רשם ההוצאה לפועל שכתב ידו לא חתום על השיקים. כן טען כי השיקים נגנבו ונמצאו 3 חתימות שונות אחת מהשנייה שלא נכתבו ולא נחתמו על ידו.
לגופו של עניין טוען המבקש בתצהיר התומך בהתנגדות כי לאחר שקיבל עותק של השיקים התברר לו שטענת הפירעון שהעלה אינה לגבי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות וכי החתימה על השיקים אינה בכתב ידו.
המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק לפיכך ובהתאם להוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מוסמך בית המשפט להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שירשמו. הטעם המיוחד הנדרש בהוראת תקנה 528 אינו מוגדר בחוק אלא התפתח בפסיקה. המגמה בפסיקה הנוגעת להארכת המועד היא כי בית המשפם יטה להענות לבקשה להארכת המועד כאשר האיחור לא היה בשליטת בעל הדין ואילו טעמים הנעוצים בבעל הדין לא הוכרו כמצדיקים הארכת מועד.
טענות המבקש בדבר העדרו מהארץ למשך שנים רבות לא נסתרה. בפני המבקש הוצגה בקשה שהוגשה לתיק ההוצאה לפועל לאחר שובו ארצה אשר סומנה כמש/6 וממנה עולה כי הגיש בקשה לתיק ההוצאה לפועל ביום 01/03/09. אי לכך וגם אם אקבל את גירסת המבקש בדבר העדרו מהארץ במלואה, כבר בשלב זה ניתן להתייחס למועד הגשת הבקשה לתיק ההוצאה לפועל כמועד שבו הייתה למבקש ידיעה אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל.
המבקש טען כי במועד הגשת הבקשה טרם היו בידיו השיקים נושא תיק ההוצאה לפועל ולשאלת בית המשפט השיב כי הפעם הראשונה שקיבל לידיו את השיקים הייתה ביום 21/04/10.
על מנת שהתנגדות תוגש במועד היה על המבקש להגיש את ההתנגדות בתוך 20 ימים מיום שנודע לו לראשונה על תיק ההוצאה לפועל. דהיינו, לפחות 20 ימים מיום שהגיש את הבקשה לסגירת התיק (מש/6). גם אם הייתה מניעה להגיש התנגדות מכיוון שכטענת המבקש לא היו בידיו השיקים, הרי שהיה עליו להגיש את ההתנגדות לשיטתו תוך 20 ימים מיום שקיבל את השיקים. דהיינו, מיום 21/04/10. ההתנגדות הוגשה ביום 08/06/10 ומשכך עפ"י כל מניין גם לפי המועד המוקדם וגם לפי המועד המאוחר, הוגשה באיחור והמבקש היה צריך לגלות טעם מיוחד להצדקת איחור זה. המבקש לא פירט בבקשתו כל טעם המצדיק את האיחור ממועד שקיבל את השיקים לידיו ועל כן היה מקום לדחות את בקשתו להארכת המועד בשלב זה.
על מנת שאצא ידי חובתי אבחן בכל זאת האם הגנת המבקש מצדיקה בנסיבות העניין הארכת מועד וזאת עפ"י הגמישות שנוקטת הפסיקה כיום בגישתה בהארכת מועד ורואה לעיתים את טענת ההגנה כטעם מיוחד בפני עצמו.
המבקש אישר בחקירתו ואף טען בתצהירו כי העלה טענת פירעון בדבר תשלום החוב. המבקש הסביר כי רק לאחר שחזה בשיקים עצמם התעורר בו הספק שמא מדובר בחתימות מחתימות ידו ואזי העלה בהתנגדות ובבקשה להארכת המועד את הטענה כי מדובר בחתימות מזוייפות וזאת לכאורה בסתירה לטענת ה"פרעתי" שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל. ההסבר שנתן המבקש לעניין ושמתקבל על דעתי הוא שהטענה התעוררה לאחר שהשיקים התקבלו לידיו ובעצם לאחר שהגיש את הבקשה בטענת "פרעתי".
טענת הזיוף הינה טענה בעלת עוצמה רבה אולם אין היא דלת קסמים הפותחת את שערי בית המשפט רק מעצם העלאתה. טענת הזיוף שנטענה ע"י המבקש נטענה באופן כללי וסתמי מבלי לתת הסבר כלשהו לנסיבות שבגינן יכולה הייתה להיות מזוייפת חתימתו מבלי לתת דוגמא כלשהי כיצד אמורה להיות חתימתו, וזאת על אף הדרישה בבקשות מסוג זה לפרט את טענות ההגנה. הטענה אף נחלשת לאור טענת המבקש בסיכומיו כי יש לו ספק שמדובר בחתימתו וזאת בניגוד לאמירה הנחרצת בתצהיר שזו אינה החתימה שלו.
נוכח הדברים האמורים עומדת בפני טענת זיוף אשר כאמור הועלתה באיחור ולא פורטה כדבעי מחד, ומאידך, לא נסתרה באופן מוחלט. בנסיבות אלה ועל אף הזמן הרב שחלף מפתיחת ההליכים כנגד המבקש, יתכן כי יש מקום לפתוח את שערי בית המשפט בפניו ולאפשר לו להתגונן כנגד התביעה ולשם כך לראות בטענת הזיוף כטעם מיוחד להארכת המועד. אולם, נוכח מחדליו להגיש הבקשה במועד ולגלות טעם מיוחד אמיתי שמנע ממנו להגיש את הבקשה בזמן וכן מחדליו לפרט את טענותיו כדברי, ניתן הדבר להעשות רק בכפוף לתשלום הוצאות ותוך התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה כספית.
אשר על כן, המועד להגשת ההתנגדות יוארך בכפוף לתשלום הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ + מע"מ בתוך 30 ימים מהיום וההתנגדות תתקבל ותינתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה בכפוף להצגת אסמכתא בדבר תשלום ההוצאות, ולהפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט אף זאת בתוך 30 ימים. תשלום ההוצאות יבוצע במשרד ב"כ המשיב.
לא ישולמו ההוצאות ו/או לא יופקד הערבון הכספי בקופת בית המשפט במועד, תדחנה הבקשות להארכת המועד וההתנגדות לביצוע שטר אולם החיוב בהוצאות יוותר על כנו.
ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"א, 06/10/2010 במעמד הנוכחים.
שרון הינדה, רשמת
הוקלד על ידי: הדס סעדי ויינר