אבוטבול נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.לפםי הודאתו הורשע המערער בבית המשפט קמא בשתי עבירות של נהיגה בשכרות, האחת מיום 29.11.2008 בה נמצא בנשימתו ריכוז של 315 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, והשניה מיום 5.2.2011 בה נמצא ריכוז של 450 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. בית המשפט קמא גזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל שייעשו בעבודת שירות, שישה חדשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, שנתיים פסילה בפועל, חמישה חודשי פסילה על תנאי לשנתיים, וקנס בסך 2,000 ₪.

2.על הגזר דין מלין המערער בערעורו, משלטעמו הוא חמור מכפי המידה. הוא טוען, כי בית המשפט קמא לא ייחס משקל הולם לנסיבותיו האישיות, שלטעמו יש בהן כדי להקל בעונשו. שני ילדיו הסמוכים לשולחנו צריכים את סיועו הצמוד, משמע בנו הסובל מפיגור שכלי ונכה בשיעור 100%, אותו הוא מסיע למסגרות השונות בהן הוא נוטל חלק, וביתו הסובלת מבעיות גב, וגם אותה מסיע המערער. על כך הוא מוסיף את הפגיעה בפרנסתו בשל פסילת רישיונו. הוא מוסיף וטוען, כי לפחות באחת מן העבירות נמצא בנשימתו ריכוז אלכוהול גבולי (ביחס לקבוע בחוק), ומכל מקום הוא עבר בהצלחה את המבחנים שבהם הושם על ידי השוטרים, עד כי לא ניכר היה בו כי הוא שיכור, משמע הוא היה במצב שלא עשוי היה לסכן איש, כך המערער. על כך הוא מוסיף את הודאתו, שחסכה בזמן שיפוטי, ואת הזמן הרב שעבר מן העבירה הראשונה מבין השתיים בהן הוא הורשע. ככל הנוגע לתסקיר המבחן שניתן בעניינו הוא טוען, כי קצין המבחן לא הבחין כראוי במצבו האישי והמשפחתי, ומכאן שלא היה מקום ליתן להמלצתו משקל.

3.עיון בגזר הדין של בית המשפט קמא מעלה, כי השופטת קמא הביאה בחשבון שיקוליה את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, ובתוך כך קבעה את מתחם העונש ההולם שנגזר מנסיבות העבירה, והעמידתהו על ענישה ללא מאסר בפועל עד מאסר בן שמונה חודשים, כמו גם פסילה לתקופה הנעה בין 11 חודשים ל-26 חודשים. בתוך כך הביאה השופטת קמא בחשבון שיקוליה את חומרתה של הנהיגה בשכרות, ונתנה את דעתה לטענת המערער לפיה ריכוז האלכוהול באחת העבירות היה גבולי. ועוד הביאה השופטת קמא בחשבון שיקוליה את עברו התעבורתי והפלילי של המערער, ואת שנאמר בתסקיר המבחן, ממנו עולה העדר תובנה לחומרה שבנהיגה בשכרות. לזכות המערער הביאה השופטת קמא בחשבון שיקוליה את הודאתו, כמו גם את העובדה כי מאז העבירה הראשונה חלף זמן. לא נעלמו מעיניה גם נסיבותיו האישיות של המערער בבואה לגזור את דינו.

4.הנה כי כן, השופטת קמא נתנה את דעתה לכלל הנתונים הצריכים לעניין, אותם שב עתה ומונה המערער בערעורו, ולא החמיצה דבר. אינני סבור, כי השופטת הנכבדה שגתה במשקל שנתנה לכל אחד מן הנתונים הללו, בדרכה לגזור את עונשו של המערער. המתחם שקבעה השופטת קמא מקובל עליי כמתחם ההולם את נסיבות העבירה. בתוך מתחם זה קבעה השופטת קמא את עונשו של המערער, וגם בכך לא ראיתי כל שגגה. אכן, למערער נסיבות אישיות ומשפחתיות, ופסילת הרישיון עשויה לפגוע לא רק בו כי אם בילדיו, אלא שגם אלה באו בחשבון שיקוליה של השופטת קמא, ונראה כי משום כך היא הסתפקה בעונש המינימום הקבוע בחוק לעבירה אחת, כאשר בענייננו מדובר בהרשעה בשתי עבירות של נהיגה בשכרות.

5.משום כל אלה לא ראיתי לקבל את הערעור. עם זאת, בהסכמת ב"כ המשיבה הנני מורה, כי מעונש הפסילה בפועל תנוכה תקופת הפסילה המינהלית בת חודש אחד.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.