אבוטבול נ' אבוטבול ואח'

החלטה

המשיבה הגישה תביעה זו כנגד המבקשים, בנה וכלתה, לביטול עסקת מתנה במקרקעין, במסגרתה ביקשה להכיר בהם כ"בן ממשיך", לטענתה בכפוף לכך שיגורו במקום, ידאגו ויטפלו בה ובמשק.

לתביעה צורפה גם נתבעת פורמאלית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות"), אולם כעולה מהתביעה עצמה, אין לה כל עמדה בסכסוך. בכתב הגנתה ציינה הסוכנות כי מדובר בסכסוך משפחתי שהיא מותירה את ההכרעה בו לשיקול דעת בית המשפט.

המבקשים ביקשו למחוק את התביעה או לחלופין להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שטענו כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה שהסמכות העניינית לדון בו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. המשיבה בתגובתה טוענת לאקונית כי הסמכות נתונה לבית משפט זה, נוכח התביעה כנגד הכלה וכנגד הסוכנות, אולם אם יסבור בית המשפט כי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, יש להורות על העברת הדיון ולא על מחיקת התביעה.

חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה 1995, קובע בסעיף 1 (2) סמכות ייחודית לדון בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בן משפחה לצורך כך מוגדר בהגדרה רחבה, לרבות ילד (ס' 1 (2) (2)) וכן הורי בן זוג (ס' 1 (2) (3)).

בעניין רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 (2000), קבע בית המשפט העליון כי נדרש קשר בין התובענה האזרחית לסכסוך המשפחתי. יש להראות שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (שם, פסקאות 10-11).

בענייננו, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי לב העניין הוא בסכסוך המשפחתי ובטענותיה של האם המשיבה כנגד בנה וכלתה, טענות שע"פ אופיין ומהותן נוגעות ליחסים משפחתיים מורכבים, בהם לבית המשפט לענייני משפחה מקצועיות ייחודית.

אין מחלוקת לגבי הסמכות באשר לבנה של התובעת. די בכך בלבד כדי להקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה. כך למשל, אושרה סמכות בית המשפט לענייני משפחה כאשר מדובר היה בחברה בבעלות בן-זוג (בר"ע (מחוזי ב"ש) 698/06 צ.ש. בע"מ נ' נ.ע., (2007)). כך למשל, אושר צירוף צדדים אחרים שאינם בני משפחה, כאשר מדובר היה בסעד הצהרתי לזכויות בין בני זוג (בר"ע (מחוזי חי') 485/06 פלונים נ' אלמונים, (2006)).

באשר לסוכנות, נראה כי ברור שאין מדובר בבעל דין של ממש, ואף המשיבה הגדירה אותה כ"נתבעת פורמאלית", ביטוי שאיננו מוגדר בדין.

לטענה כי אין סמכות לגבי הכלה, יש לשים לב כי החוק מגדיר בן משפחה, לרבות הורי בן זוגו. התובעת היא הורה של בן זוגה של המבקשת 2.בעניין בש"א (שלום ת"א) 164966/07 עדינה אילנה חכם-אהרן נ' כדורי חכם-אהרן, (26.12.2007), נקבע כי נוכח התכלית החקיקתית, יש לאמץ את הפרשנות לפיה ההגדרה שבסעיף 1 (2) הנ"ל היא דו כיוונית. תוצאה לפיה חתן או כלה יכולים לתבוע את חמיהם בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו החם או החמות אינם יכולים לתבוע את חתנם או כלתם באותו בית משפט, כאשר בשני המקרים מדובר בסכסוך שעילתו משפחתית, אין בה כל הגיון (ר' גם בש"א (שלום ת"א) 116078/02 שפרינגר רבקה נ' שפרינגר בתיה, (29.7.2002)).

מכאן שכאשר ברור מכתב התביעה כי היסוד הדומיננטי הוא הסכסוך המשפחתי בין האם לבנה, הרי שצירוף הכלה והסוכנות איננו משנה, והסמכות הייחודית לדון בסכסוך נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

המבקשים עתרו לדחיית התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית. אולם, הכלל הוא כי בית המשפט לא ייעתר לבקשת דחייה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בנסיבות אלה, אני מורה על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע.

הדיון הקבוע ליום 10.6.13 מבוטל. סוגיית ההוצאות תבוא בחשבון בתום ההליכים.

יודגש כי עד עתה לא הגישו המבקשים תשובה לבקשה, וככל שברצונם לחלוק על טענות המשיבה, עליהם לעשות זאת בהקדם, יחד עם בקשה מתאימה להארכת מועד.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

המזכירות תעביר את התיק לשופט בית המשפט לענייני משפחה, אשר יקבע הליכים לקידום התובענה.

ניתנה היום, ‏כ"ב אייר תשע"ג, ‏02 מאי 2013, בהעדר הצדדים.