אבוחצירא ואח' נ' בן אלישע

החלטה

בקשה של הנתבע (ייקרא להלן: "המבקש" או "התובע שכנגד") לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידו במסגרת תא"מ 44136-12-13 אשר הדיון בו אוחד עם תביעת התובעים כאן נגדו. למען הנוחות ייקרא להלן: "כתב התביעה".

כתב התביעה המקורי הוגש בגין הפרשי מע"מ וכעת מבקש התובע שכנגד לתקן כתב תביעתו כך שיכלול גם את דרישת התשלום עבור קירות הגבס שבנה לטענתו עבור התובעים. הטעם שנותן התובע שכנגד לבקשה הוא כי רק כעת ולאחר "בקשות לא מעטות לגילוי מסמכים" הגיע לידיו דיסק ובו תמונות של קירות הגבס.

התובעים טוענים בתגובה לבקשה, כי ההליכים המקדמיים בתיק הסתיימו זה מכבר, הצדדים הגישו ראיותיהם והתיק קבוע לשמיעת הראיות ביום 28.12.14. על כן לטענתם, תיקון כתב התביעה בשלב מתקדם זה יפגע פגיעה אנושה בתובעים ובזכויותיהם הדיוניות.

דיון והכרעה

הבקשה הינה לקונית ואיננה נתמכת בתצהיר כנדרש. הבקשה איננה מפרטת במדויק את התיקונים המתבקשים בכתב התביעה ואף לא צורף אליה נוסח כתב תביעה מתוקן. די בטעמים אלה כדי לדחות את הבקשה, אולם אני סבורה כי יש טעמים נוספים לדחותה כפי שאפרט להלן.

אתחיל ואומר כי התנהלות המבקש בניהול הליך זה מכבידה על המשיבים ועל בית המשפט. ביום 10.9.13 ניתנה החלטה להשלמת הליכים מקדמיים תוך 45 יום על ידי הצדדים. למרות זאת, רק ביום 16.12.13 מצא המבקש לנכון להגיש בקשה לגילוי מסמכים ובמקום להפנותה למשיבים, פנה מיידית בבקשה לקבל צו מבית המשפט.

בדיון שהתקיים ביום 5.1.14, ניתן צו להגשת תצהירים ונקבע קדם משפט נוסף. על אף בקשות שונות שהגישו הצדדים בנוגע להליכים המקדמיים גם לאחר קדם המשפט הראשון, לא ביקש התובע שכנגד לדחות מועד הגשת התצהירים מטעמו או לדחות את קדם המשפט הנוסף. יתר על כן, בקדם המשפט השני, לאחר שהיו בידי התובע שכנגד כל המסמכים שביקש, לא ביקש אפשרות לתקן את כתב התביעה והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

הטענה כי קבלת דיסק התמונות היא העומדת בבסיס הבקשה הנוכחית, איננה יכולה לעמוד, שכן ככל שהתובע שכנגד סבר כי לא קיבל שכר עבור חלק מן העבודה שביצע, הוא ידע זאת ביום בו הגיש את התביעה ונוכח העובדה כי תביעתו הוגשה לאחר הגשת התביעה של התובעים, ידע גם על תביעת התובעים נגדו. הדיסק של התמונות הינו בעל אופי ראייתי ואין בהיעדרו בכדי לספק הסבר מדוע לא נכללה דרישת התשלום בכתב התביעה המקורי.

יתר על כן, התובע שכנגד, בסעיף 5 לתשובתו טוען כי "נכון לעכשיו טרם אמד המבקש את הסכומים שהוא מתכוון לתבוע בגין קירות הגבס שכן עשה זאת כמחווה של רצון טוב עבור המשיבים...על מה יצהיר?". כלומר, עולה מתשובתו זו של התובע שכנגד, כי אכן הנימוק המוזר שנתן לבקשתו לתיקון כתב התביעה, איננו הטעם האמיתי לכך שלא תבע מלכתחילה בגין קירות הגבס. הטעם האמיתי היה שלא היה בכוונתו לתבוע בגין רכיב נזק זה. כלומר, לא היעדר הדיסק מנע ממנו להגיש מראש את התביעה בגין קירות הגבס, אלא המחשבה שלו עצמו כי לא יתבע בגינם, וכעת מטעם כלשהו התחרט והחליט לתבוע. על כך אין לו להלין אלא על עצמו והיה עליו לגבש דעתו לגבי כל רכיבי הנזק כשהגיש את התביעה ולא להיזכר לבקש תיקון כתב התביעה לאחר שהוגשו תצהירים ונקבע מועד לשמיעת הראיות.

תשובתו זו של התובע שכנגד, תמוהה גם בהיבטים אחרים. ראשית, לא יכול התובע שכנגד, בשלב מתקדם זה של ההליך, להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולהסביר לבית המשפט כי עוד לא החליט לגמרי מהו הסעד שבכוונתו להוסיף לכתב התביעה. יתר על כן, התובע שכנגד, מערב שתי סוגיות שונות שאינן קשורות זו לזו. התצהיר שאמור לתמוך בבקשה לתיקון כתב טענות, עניינו הטעמים בגינם מתבקש התיקון. אין קשר בין תצהיר זה לבין הוכחת התביעה עצמה ומבקש תיקון כתבי טענות איננו נדרש (בכפוף לסדרי דין מיוחדים), לצרף תצהיר לכתב התביעה שהוא מגיש.

אוסיף עוד, כי התובע שכנגד בתשובתו לתגובת התובעים מתייחס לטענה של התובעים שנטענה בדיון שהתקיים ביום 12.5.14 שעניינה הרחבת חזית. התובע שכנגד מפנה לעמוד הראשון של תצהיר העדות הראשית שלו בו הוא מציין מפורשות כי יש לחייב את התובעים גם בתשלום עבור עבודות הגבס כפי שנראות בדיסק. התובע שכנגד הגיש תצהיר מטעמו למעלה מחודש לפני קדם המשפט. כבר אז טען טענותיו בעניין קירות הגבס. מדוע אם כן לא הגיש בקשתו מוקדם יותר והמתין עד לאחר קדם המשפט הנוסף וקביעת התיק לשמיעת הראיות כדי להגישה?

ככלל, בית המשפט נוקט גישה ליברלית בבקשות לתיקון כתבי טענות, על מנת שהשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים יתבררו בפני בית המשפט (תקנה 92 לתקנות סדר הדיין האזרחי תשמ"ד 1984). עם זאת, גם לגישה ליברלית יש גבולות. התובע שכנגד, לא פירט התיקונים המבוקשים על ידו בכתב התביעה ואף לא צירף נוסח כתב תביעה מתוקן לבקשתו. התובע שכנגד לא תמך בקשתו בתצהיר ובתשובתו לתגובת התובעים, סתר את הטעם היחידי שנתן לתיקון כתב התביעה על ידו והסביר מדוע למעשה הוא איננו הטעם בגינו לא הוגשה התביעה מלכתחילה כשהיא כוללת תביעה לתשלום בגין קירות הגבס. כאמור לעיל, ממילא הטעם שניתן בבקשה, לא הצדיק היעתרות לה, אולם בתשובתו חתר המבקש תחת בקשתו שלו שאיננה יכולה לעמוד ממילא מכל הטעמים שפורטו לעיל.

אציין עוד כי הבקשה, התגובה לה והתשובה כוללות טענות שונות אשר אינן קשורות לבקשה לתיקון כתב התביעה כמו שאלת סכום התביעה שדורשים התובעים. אני סבורה כי אין מקום להכריע בטענות אלה במסגרת הבקשה שבפניי וככל שתהיינה רלוונטיות תוכרענה במסגרת ההליך.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת התובע שכנגד לתיקון כתב תביעתו. אני מחייבת את התובע שכנגד לשאת בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ₪. סכום זה ישולם לתובעים בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ד, 16 יוני 2014, בהעדר הצדדים.