אבו שנה נ' הראל חברה לביטוח בעמ ואח'

החלטה

פסק הדין ינתן היום,בתום יום הדיונים וישלח לצדדים בדואר.

ניתנה והודעה היום ב' תמוז תשע"א, 04/07/2011 במעמד הנוכחים.

ריבה שרון, שופטת

פסק דין

עניינה של התביעה – תאונת שרשרת מיום 30.5.10 .

מכתבי הטענות היו מעורבים בתאונה 4 רכבים, על פי הסדר כדלקמן:

רכב התובע מסוג אאודי, רכב טויוטה שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 1, שהיה נהוג על ידי הנתבע 4 ומבוטח הנתבעת 1 , רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מסחרית שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2, ורכב מסוג רנו. סדר הרכבים בתאונת השרשרת הינו כמפורט לעיל, והם אף יקראו על פי סוגם, לשם הנוחות.

אין חולק כי התובע אינו נושא בכל אשם תורם לתאונה.

הצדדים אף אינם חלוקים באשר לגובה הנזק שנגרם לרכבו של התובע מסוג אאודי, ששיעורו על פי המסמכים שצורפו לכתב תביעתו.

המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לחלוקת האחריות בין הנהגים של הרכבים השני עד הרביעי בשרשרת הרכבים.

לאחר ששמעתי את הנהגים, עיינתי בחוות דעת השמאים אשר בדקו כל אחד מהם, בתמונות הצבע של רכבי הצדדים כפי שצולמו על ידי הנהגים, בתמונות הצבע של הרכבים השלישי והרביעי בשרשרת (הסיטרואן ברלינגו והרנו), ואף נתתי את הדעת לסיכומי נציגי המבטחות, באתי לכלל מסקנה לפיה עיקר האחריות לקרות התאונה חלה על נהג הרכב השלישי בשיירה- הסיטרואן ברלינגו, ומעט ממנה על רכב הטויוטה השני בשיירה.

לא מצאתי שיש להטיל אחריות ותרומה כלשהי על נהג רכב הרנו, הרביעי בשיירה.

בהקשר זה מקובלים עלי עיקר הנימוקים שבסיכומי נציגי הנתבעות 1 ו – 3.

כדי שלא להאריך לא אחזור עליהם אחד לאחד. חשוב עם זאת להדגיש כי התובע העיד שהרגיש חבטה אחת בלבד ועדותו לא נסתרה. היא אף נתמכת בעדותם של הנתבע 4 – נהג הטויוטה ובעדות רעייתו .

לא נעלם מעיני כי כתב התביעה נוסח עבור התובע על ידי סוכן הביטוח של הנתבע 4, מבוטח הנתבעת 1. ואולם – ולמרות שיש בכך משום טעם מסוים לפגם, ובכך צודק נציג הנתבעת 2, לא שוכנעתי שנעשתה קנוניה לרעת הנתבעת 2 או לרעת בירור האמת. שכן- התובע אינו דובר וקורא עברית, שוכנעתי כי פעלו לסייע בידיו וכי ממילא הוא עומד מאחורי הדברים.

שוכנעתי כי התאונה התרחשה באופן שבו התובע נהג האאודי עצר בפתאומיות. נהג הטויוטה הצליח לעזור במרחק מה ממנו אם כי ככל הנראה, על פי עוצמת הנזק לרכב האאודי, המרחק לא היה רב . רעייתו של הנתבע 4 גם העידה שנבהלה ושמחה על כך שהצליחו לא לפגוע בנהג האאודי כך שניתן להסיק כי המרחק לא היה רב בין שני הרכבים. לאחר מכן ובאבחת הרגע, פגע רכב הסיטרואן ברלינגו – מבוטח הנתבעת 3, שלא שמר מרחק בינו לבין הטויוטה בעוצמה, ברכב הטויוטה שלפניו והדף אותו בעוצמה על רכב האאודי. בין לבין ובאופן קל ביותר, כשמשק כנפי הפרפר, נוצרה פגיעה בין רכב הרנו – מבוטח הנתבעת 3 לבין רכב הסיטרואן שלפניו. לרכב הרנו לא נגרם נזק כלשהו.

הנזק במוקד האחורי של רכב הסיטרואן ברלינגו הינו על פי חוות דעת השמאי מטעמו בסך של 900 ₪ בלבד לעומת 28,741 ₪ למוקד הקדמי המשקף את הפגיעה בינו לבין רכב הטויוטה שלפניו.

מכאן – שלא ניתן לזקוף לחובת הרכב הרביעי בשיירה, מבוטח כלל, תרומה ממשית , שניתן לכמת בסכום כספי כלשהו, אם בכלל , לפגיעה באאודי- רכבו של התובע.

נוכח כל האמור לעיל – ראיתי לחלק את תרומת הנתבעים לנזקו של התובע על פי חלוקה כדלקמן:

על הנתבעת 1 – 20% לנזקו של התובע.