אבו ריא ואח' נ' מ. מ. ג'דיידה מכר ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית לפיצוי התובעים בגין הנזק שנגרם לחלקתם בעקבות הצפתה במי-ביוב.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

1.התובעים, הינם אחים ובעלי הזכויות בחלקה 57 בגוש 18540 מאדמות כפר ג'דיידה בשטח של 7,741 דונם הנטועה עצי זית (להלן: "החלקה").

עלפי הנטען בכתב התביעה, ביום 24.8.2010 ובעקבות חסימה בזרימת הביוב בצינור הראשי הממוקם בכביש עוקף מכר לכיוון ג'דייה, מי הביוב החלו לזרום החוצה מאחת השוחות אל עבר החלקה. כתוצאה מכך הצטברו מי ביוב מסביב ל-93 עצי זית והביוב הגולמי נספג בקרקע כשהוא מותיר מעליה שכבה שחורה (להלן: "האירוע" או "ההצפה").

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, המועצה המקומית ג'דיידה מכר (להלן: "המועצה המקומית"), בהיותה האחראית בעבר על תחזוקת ותקינות מערכות הביוב בשטחה, וכנגד הנתבעת 2, תאגיד המים והביוב האזורי 'אלעין' (להלן: "התאגיד"), בהיותו האחראי על מערך המים והביוב בשטח המועצה המקומית בתקופה בה אירעה ההצפה.

לטענת התובעים, כתוצאה מזרימת מי הביוב לחלקה נגרם לקרקע נזק בלתי הפיך המתבטא בכך שלא ניתן עוד לעבד אותה ולהפיק ממנה הנאה ויבול כמקודם, וזאת כמפורט בחוות דעת שמאי מטעמם, ולפיה אומדן הנזק עומד על סך של 22,300 ש"ח.

2.המועצה המקומית הכחישה טענות התובעים לגבי האחריות והנזק והוסיפה, כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב תשס"א -2001 (להלן: "חוק תאגידי מים וביוב") הוקם התאגיד בשיתוף פעולה עם מועצות מקומיות אחרות, וזאת לניהול משק המים והביוב ביישובים המצויים בשטחן, ובהתאם לכך כל נושא המים והביוב הועבר לתאגיד החל מיום הקמתו בתאריך 1.1.2010.

לפיכך טוענת המועצה המקומית, כי אין להטיל עליה כל אחריות בגין האירוע הנטען.

3.כמו המועצה המקומית גם התאגיד הכחיש את טענות התובעים, הן לעניין הנזק והן לעניין האחריות. לטענת התאגיד, הגם שהתאגד ביום 1.1.2010 אך החל את פעילותו הלכה למעשה רק ביום 1.9.2010, וכי עד לאותה תקופה כל נושא אחזקת המים והביוב היה בידי המועצה המקומית. משכך, אין להחיל עליו כל אחריות לאירוע הנטען.

התאגיד הגיש חוות דעת נגדית של שמאי מטעמו, לפיה לתובעים לא נגרם כל נזק.

4.מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית כדלקמן: של התובע מס' 1, מר אבו ריא ג'זאל; של מר גמאל כיאל, גזבר המועצה המקומית; של מר פייסל כיאל, מנהל העבודה במועצה המקומית; של מר טוני חנאוי, עובד לשעבר של המועצה המקומית במחלקת ביוב ומים; ושל מר סלמאן הנו, המנהל האזורי של התאגיד.

האם חלקת התובעים אכן הוצפה במי-ביוב, ומהו היקף הנזק שנגרם?

5.אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 24.8.2010 אכן אירעה חסימה בזרימת הביוב בצינור הראשי אשר הביאה לזרימת מי ביוב החוצה מעבר לשוחה, והמחלוקת העיקרית בנושא נסבה על מידת הנזק שנגרם עקב כך לחלקה, אם בכלל.

6.בהתאם לחוות הדעת של השמאי מטעם התובעים, הביוב הגולמי נספג בשטח החלקה ועל פני הקרקע נוצרו שלוליות מי ביוב בעומקים שונים.

מנגד, בחוות הדעת של השמאי מטעם התאגיד נטען, כי מצב העצים הנטועים בחלקה הוא תקין וללא עדות לנזק כלשהו. יתרה מכן, החלקה של התובעים רחוקה משוחת הביוב שממנה נטען כי אירעה הנזילה ולא ייתכן שמי הביוב זרמו מרחק כה משמעותי עד לחלקה.

7.עד ההגנה מר פייסל כיאל, אשר שימש כמנהל עבודה אצל המועצה המקומית באותה עת, אישר בחקירתו הנגדית כי ביום 24.8.2010 אכן הייתה הצפה של מי ביוב והוסיף, כי מדובר היה בהצפה רצינית שאינו יודע לכמה זמן נמשכה.

אם נוסיף לדבריו הנ"ל של מר כיאל את עדותם של התובע 1 והשמאי מטעמו – שהינו גם אחיו – כי ראו במו עיניהם את החלקה מוצפת במי ביוב והדבר אף תועד מספר ימים לאחר מכן בתמונות אשר צורפו לחוות הדעת, מהן ניתן להתרשם אודות ערוצי וסימני הזרימה והשכבה השחורה שנותרה על פני הקרקע, הרי שדי בכך כדי לבסס את טענת התובעים לגבי הצפת חלקתם במי ביוב.

8.ומה לגבי היקף הנזק?

בהתאם לחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים, אומדן הנזקים בעקבות אירוע ההצפה עומד על סך של 22,300 ש"ח. סכום זה מתייחס לצורך בהדברת השטח בחומר קוטל עשבים ולאחר מכן טיוב הקרקע ועיבודה כדי להיפטר מרעלים ומלחים שנספגו בה. לפי האמור בחוות הדעת, סכום זה כולל גם רכיב בגין הפסד הכנסה והפסד בגין ניצול החלקה.