אבו ראשד נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

החלטה

1.בפני בקשה לפסילת מותב זה מלדון בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי נשוא ההליך דנן.

2.ביום 30.7.2013, הוגשה על ידי המבקש בקשה שכותרתה: "בקשה לביטול צו הריסה מנהלי והתלייתו עד מועד הדיון בבקשה" ובו ביום, ניתנה על ידי מותב זה החלטה בה נקבע מועד לדיון מיד לאחר פגרת בית משפט (2.9.2013), המשיבה נדרשה להגיש תגובתה עד לסיום פגרת בית משפט (1.9.2013) ועוכב ביצוע הצו נשוא הבקשה (במעמד צד אחד ועוד טרם נשמעה עמדת המשיבה) בכפוף להפקדה בסך 12,000 ₪, תוך שהובהר כי עיכוב הביצוע ייכנס לתוקפו רק לאחר המצאת אישור על ביצוע ההפקדה לידי ב"כ המשיבה, וכי כל עוד לא הומצא לידי ב"כ המשיבה אישור על ביצוע ההפקדה, רשאית המשיבה לבצע את הצו בכל עת. בהמשך, נדחה עפ"י בקשה מוסכמת של הצדדים מועד הדיון.

3.ביום 1.8.2013, הוגשה הבקשה דנן, במסגרתה הועלו טענות כנגד נכונות החלטת בית המשפט (סעיפים 3 עד 10), ובסעיפים 11,12 לבקשה, סיכם ב"כ המבקש את טענותיו כנגד החלטת בית המשפט, באמירה : "כל זה מחייב מסקנה כי בית המשפט הנכבד כבר גיבש את עמדתו בנדון, ויש לו דעה גמורה ואין כל טעם לנהל בפניו דיון שתוצאותיו נקבעו מראש. בנסיבות אלו, ראוי שבית המשפט הנכבד יפסול את עצמו מלדון בעניין, זאת בעילת הטיה וכי המשפט יישמע בפני שופט אחר, שדעתו פתוחה לטענותיו של המבקש".

4.המשיבה נתבקשה להגיב לטענת הפסלות, ובתגובתה מיום 6.8.2013, טענה כי החלטת בית המשפט מיום 30.7.2013 הינה סבירה ומידתית ואין בה בכדי ללמד על משוא פנים כלשהו מצד בית המשפט.

5. דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.סעיף 77 א' (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מגדיר את עילות הפסלות שנקבעו בחוק:

"(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או של בן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת".

7.טענת הפסלות, למעשה מושתתת רובה ככולה על טענות כנגד החלטתו הדיונית של בית המשפט, ועל מסקנותיו של ב"כ המבקש, מהחלטה זו. החלטת בית המשפט נשוא בקשת הפסלות הינה החלטה דיונית, וככל החלטה דיונית, אין בה, לכשעצמה, כדי להקים עילת פסלות (ע"פ 3374/09 פקירי נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים], ע"פ 8340/09 אלמליח נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים]). ככל שסבור ב"כ המבקש כי נפלה שגגה בהחלטה, הרי שהדרך להשיג על ההחלטה הינה בערעור על ההחלטה במסגרת זכות הערעור על פסק הדין (ע"פ 4978/12 עדות נגד מדינת ישראל [פורסם במאגרים], ולא במסגרת טענת פסלות.

8.באשר לטענת ב"כ המבקש כי מהחלטת בית המשפט נובעת מסקנה לפיה גיבש בית המשפט את דעתו ביחס אל הבקשה, הרי ש: "תחושתם הסובייקטיבית של המערערים כי בית המשפט גיבש דעתו ביחס אליהם, אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילתו של בית המשפט. על מנת שתקום עילת פסלות לפי סעיף 77 א' (א) ... ...על המערערים להוכיח כי מתעורר בנסיבות העניין חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים... ". ע"פ 4165/13 ד.רותם ומאור (2009) בע"מ ואח' נגד מדינת ישראל [לא פורסם].

9.יובהר כי בית המשפט לא גיבש כל דעה ביחס לתוצאת ההליך, מה גם שבעת מתן ההחלטה ביום 30.7.2013, עמדו בפני בית המשפט אך ורק טענות המבקש, בלא שהוגשה כלל תגובת המשיבה, וההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, בכתב, וכטבען של החלטות דחופות במעמד צד אחד, נדרשה ההחלטה לאזן את התוצאה בשים לב לעובדה שטרם נשמעה כלל עמדת המשיבה, הן ביחס לעובדות הנטענות בבקשה והן ביחס לטענות המשפטיות.

10.למעלה מן הצורך יצויין, כי החלטתו הדיונית של בית המשפט מיום 30.7.2013, הינה החלטה אשר החלטות ברוחה ניתנו בעשרות אם לא מאות תיקים שנפתחו בבקשות זהות ואשר כללו בקשה למתן צו במעמד צד אחד, טרם דיון בהליך עצמו, ועל כן בוודאי שלא ניתן לומר כי בית המשפט גיבש דעתו ביחס לבקשה וסיכוייה כבר בשלב מקדמי זה, או שמחזיק בדעה כלשהיא כנגד המבקש. לעניין זה (ולמעלה מן הצורך) יצויין כי אך בחודש האחרון, ניתנו החלטות בעלות אופי זהה בבקשות זהות על ידי מותבים אחרים של בית משפט זה (בב"נ 32775-08-13 אלקורען נגד מדינת ישראל, על ידי כב' השופט סולקין מיום 21.8.2013 [שם נקבעה הפקדה בסך 25,000 ₪, ערבות עצמית ושתי ערבויות צד ג' בסך 50,000 ₪ כאשר הערבויות צד ג' הותנו בהצגת יכולת כלכלית; בב"נ 17107-08-13, אבו בדר סלאמה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, על ידי כב' השופטת ליפשיץ מיום 11.8.2013, שם נקבעו תנאים זהים לתנאים בעניינו של המבקש דנן, הן ביחס לגובה ההפקדה, והן ביחס לתנאים הנוגעים לכניסת עיכוב הביצוע לתוקפו), בב"נ 26804-08-13 אלעאסם סלאמה נ' הוועדה המחוזית, ע"י כב' השופט ד"ר י. ליבדרו מיום 15.8.13, וראה החלטות שונות של מותב זה בהליכים זהים, ובין השאר, החלטה של מותב זה מיום 4.4.2013, בתיק בב"נ 8200-04-13 איוב אבו סבייח נגד מדינת ישראל הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום.

11.לאור כל האמור לעיל, מובהר כי בית המשפט לא גיבש דעתו ביחס לבקשה ולסיכוייה, וכי החלטתו הדיונית של בית המשפט ניתנה באופן אשר אינו חורג ממדיניות מותביו השונים של בית משפט זה, ביחס לבקשות לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד טרם דיון בגוף הבקשה, מבלי שיהא בה בכדי לרמז על עמדת בית המשפט ביחס להליך עצמו.

12.סוף דבר – הבקשה נדחית, והדיון בבקשה יתקיים במועד שנקבע ליום 17.9.2013 בנוכחות הצדדים והמצהירים.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.