אבו צולב(עציר) נ' מדינת ישראל

נוכחים: בשם העורר: עו"ד אלכביר בהעברה מעו"ד שלומי טדרי

בשם המשיבה: אין הופעה - שביתת פרקליטים

העורר הובא באמצעות הליווי

החלטה

מבוא

1.בפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט דורון פורת) בתיק מ"ת 29903-08-10 מיום 15.11.10, לפיה, נדחתה בקשתו של העורר לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים.

2.במהלך הלילה שבין 28.7.10 ל- 29.7.10 נפרץ מחסן באזור תעשייה ג' בנצרת עילית (להלן: "המחסן"), בו אוחסנה סחורה השייכת למפעל "שטראוס-עילית", אשר שוויה נאמד בסך של למעלה מ- 125,000 ₪, ונגנבה ממנו סחורה. בגין אירוע זה, הועמד העורר לדין בבית משפט קמא יחד עם 7 נאשמים אחרים על-פי כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לפשע, התפרצות לבניין וביצוע גניבה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לחלק מן הנאשמים האחרים יוחסו עבירות נוספות.

3.על-פי הנטען בעובדות כתב האישום, עובר לביצוע הגניבה קשרו ביניהם, העורר והאחרים (להלן: "הנאשמים") קשר להתפרץ אל המחסן ולגנוב ממנו סחורה. תפקידם של חלק מן המשיבים היה להתפרץ אל המחסן ולגנוב ממנו סחורה ותפקידם של אחרים היה לפרטל ולאבטח את פעילותם. לשם מימוש הקשר, הגיעו העורר וחמישה נאשמים אחרים, שהינם תושבי תל שבע שבנגב, ביום 28.7.10 בשני רכבי פורד פוקוס, לקראת חשיכה, אל ואדי עארה. בתחנת דלק אלון, בצומת אום אלפחם, הם השאירו את אחד הרכבים; סמוך לשעה 20:30 הגיעו 2 נאשמים אחרים תושבי אום אלפחם באמצעות רכב פורד פוקוס אחר לביתו של תושב אום אלפחם, שהינו נהג משאית אשר בבעלותו משאית, והם שכרו אותו באמתלה כשרה לבצע עבורם הובלה (להלן: "נהג המשאית"). המשאית ואחד מרכבי הפורד נסעו לנצרת, תדלקו והמשיכו לאזור המוסכים. בהמשך הלילה, בשעה 02.15 לערך, הגיעו למקום, רכב הפורד בו הגיעו תושבי תל שבע. שני רכבי הפורד ובהם חלק מן הנאשמים, נסעו על ציר צומת המוסכים – כנסיית הבשורה מספר פעמים כדי לוודא שאין משטרה.

במהלך אותו לילה, נפרץ המחסן, כשחלק מן הנאשמים חדרו אליו דרך אחד החלונות. בשלב כלשהו חשד נהג המשאית, כי משהו איננו כשורה. בתגובה לניסיונו לברר את הדברים, איים עליו אחד הנאשמים, אליו מיוחסת עבירת איומים, ובהמשך אף לקח מנהג המשאית את המפתחות ואת מכשיר הטלפון, כאשר אחד הנאשמים נהג במשאית. בשלב מאוחר יותר, העורר ו- 4 נאשמים נוספים העמיסו על המשאית את הקרטונים שגנבו מאותו מחסן.

המשאית נסעה לכיוון עפולה, כשאחריה שני כלי הרכב הפרטיים. בהבחינו במחסום משטרתי סמוך לאחר המנהרות, עצר נאשם 8 את המשאית והחל לברוח מן המקום ברגל, עד שנתפס. העורר ו- 4 נאשמים אחרים תושבי תל שבע, שהיו באחד הרכבים, נמלטו לכיוון אכסאל, שם נעצרו, ואילו הנאשמים האחרים נמלטו לכיוון חיפה, אך נעצרו אף הם על ידי השוטרים.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המשיבה למעצרם עד תום ההליכים של שמונת הנאשמים, לרבות העורר שבפני, נאשם מס' 4 בכתב האישום.

5.בהחלטה ארוכה ומפורטת מיום 7.9.10, סקר בית המשפט קמא (כב' השופט כנעאן) את הראיות הלכאוריות שהוצגו בפניו, וקבע, כי אף שהראיות הינן נסיבתיות, אולם בהצטברותן יחדיו יש בהן כדי להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי הרשעתם של הנאשמים.

באשר לעילת המעצר, נקבע על ידי בית משפט קמא, כי מתקיימת עילת מעצר בהסתמך על ההלכה שנקבע בבש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, תוך התארגנות, באופן שיטתי ומתוחכם, על ידי נאשמים, שלחלקם יש עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש; בית המשפט קמא סבר עוד, כי אין מקום להורות על הגשת תסקירי מעצר לבחינת חלופת מעצר, היות והנאשמים אינם ראויים לאימון ואין חלופה שתוכל לאיין את מסוכנותם, והורה על מעצרם עד תום ההליכים.

ערר ראשון

6.על החלטתו של בית משפט קמא מיום 7.9.10 הוגש ערר לבית משפט זה (להלן: "הערר הראשון"), שנידון בפני כב' השופטת הלמן, אשר בחנה את עברו הפלילי של כל אחד משמונת הנאשמים ואת העבירות המיוחסות לו בגדרה של הפרשייה דנן, וקבעה לגבי כל אחד מן הנאשמים, אם להגיש תסקיר מעצר בעניינו אם לאו. באשר לעורר עסקינן, קיבלה כב' השופטת הלמן את הערר בעניינו וקבעה כדלקמן:

"עורר מס' 4 הורשע בעבר בעבירות סמים חמורות, ריצה עונשי מאסר ממושכים, המאסר האחרון שהוטל עליו בשנת 2004, היה למשך 36 חודשים (כולל הפעלת מאסר מותנה).

מבלי לקבוע כל עמדה באשר למידת האמון שניתן ליתן בעורר זה, אני סבורה כי יהא זה נכון לקבל תסקיר מעצר לגביו, אשר יבחן את רמת מסוכנותו וקיומה של חלופה קונקרטית".

תסקיר המעצר

7.מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של העורר ביום 18.10.10 לבית משפט קמא עולה, כי העורר הינו בן 28, תושב תל שבע שבנגב, שגדל במשפחה רב בעייתית. הוא החל לצרוך סמים ולנהל אורח חיים עברייני מגיל צעיר. העורר ריצה 3 תקופות מאסר בפועל; האחרונה בשנת 2004 למשך 3 שנים בגין עבירות סחר בסמים. שירות המבחן התרשם מרמת סיכון גבוהה הנשקפת מן העורר, וכן מחשש להישנות התנהגויות פורצות גבולות כלפי הסביבה.

עם זאת, שירות המבחן המשיך ובחן את החלופה הקונקרטית המוצעת בעניינו של העורר; המדובר במעצר בית בביתו של מר אבראהים חורטי, בן 56 תושב תל שבע, שהביע רצון ונכונות לפקח על העורר ולערוב לו. קצין המבחן ציין באשר לחלופה זו, כי על פניה היא כוללת רמת מספקת של פיקוח ודיווח, אולם בהתחשב ברמת הסיכון הקיימת אצל העורר, להישנות התנהגויות פורצות גבולות, לצד העובדה כי לא יתאפשר חיבור לאיזוק אלקטרוני כאלמנט פיקוח נלווה, מסופק קצין המבחן לגבי מידת התאמתה של חלופת המעצר המוצעת ויכולתה להפחית מרמת הסיכון הקיימת אצל העורר, ומשכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניין שחרור העורר לחלופת מעצר.