אבו עמאר נ' אבו עמאר ואח'

החלטה

1.המבקשת (להלן: "הנתבעת 2") עותרת ליתן צו המורה למשטרת ישראל להמציא עותק מגליון הרישום הפלילי וכתבי האישום של המשיב (להלן: "התובע"), עפ"י תקנות וחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 וכן עותק מכל כתבי האישום שהוגשו כנגד התובע .

בנוסף עותרת המבקשת לפיצול הדיון בשאלת החבות תחילה.

2.הבקשה מוגשת במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שאירעה לטענת התובע ביום 22/8/11 ובגינה נותרה לו נכות צמיתה ובין היתר נפגע כושר השתכרותו של התובע.

3.לטענת הנתבעת, מהמידע המצוי בידה, עברו הפלילי של התובע מהותי ורלוונטי לטענותיו בדבר בירור שאלת החבות ושאלת הנזק בתיק זה. כמו כן, טענה כי המידע בעל נפקות ביחס לנסיבות התאונה ובין היתר למערכת היחסים שבין התובע לנתבע 1 ולטענה בדבר היות התאונה תאונה במתכוון.

4.התובע מתנגד לבקשה וטוען כי עסקינן בבקשה גורפת אשר לא נומקה כלל עת הנתבעת לא פרטה את הרלוונטיות של עברו הפלילי של התובע לבירור התובענה, שכן העבר הפלילי עובר לתאונה אינו רלוונטי לניהול התביעה עת התובע עבד למחייתו והשתכר לפני התאונה וככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, תפגע פרטיות התובע מכבר לנדרש. לחילופין, הסכים התובע למתן צו לקבלת המסמכים האמורים, לתקופה שלאחר התאונה בלבד.

5.סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 קובע כי "המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה".

סעיף 5(א) לחוק, שכותרתו "מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים", קובע כי "המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה".

בתוספת הראשונה לחוק נקבע כי ניתן לגלות את המרשם הפלילי לבית המשפט בהתקיים אחת מאלה:

"(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".

6.השאלה הנשאלת הינה איפוא - האם מדובר במידע מהותי המצדיק מתן הצו המבוקש ועד כמה החומר המבוקש רלוונטי לסוגיות שעומדות לדיון (ראו: בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל , בת"א (מחוזי חיפה) 688/02 בן הרואה נ' בדיר, (לא פורסם – 27.6.2004) נקבע מפי כב' השופט עמית כי החיסיון הקבוע בחוק המרשם הפלילי הוא חיסיון יחסי והוא צריך להתפרש על דרך הצמצום:

"...מצאנו כי הרישום הפלילי הוא רלוונטי לדיון ולכן יש להורות על גילויו. הראינו כי לרישום הפלילי הוענק חיסיון סטטוטורי-תוכני, כי חיסיון זה הוא יחסי, וכי באיזון האינטרסים בין זכותו של העבריין לשיקום ופרטיות "נוכח המשקל הנמוך יחסית של הזכות המוגנת", יחזקאלי לעיל, האינטרס של הגילוי גובר. ובכלל, חיסיון צריך להתפרש על דרך הצמצום, והגישה כלפיו היא חשדנית, לאור הכלל הרחב של גילוי, בשל הערך של גילוי האמת".

7.בענייננו, סבורני כי יש לקבל דווקא את עמדת ב"כ התובע כי הבקשה כנוסחה אינה מפורטת דיה ואין בה כדי להעמיד את בית המשפט על תרומה של ממש שתהא לגילוי עברו הפלילי של התובע וכן כלל כתבי האישום כנגדו, ככל שאלה אכן קיימים.

8.על מנת שבית המשפט יוכל לבחון האם אכן הרישום הפלילי עשוי להיות רלבנטי, על הנתבעת 2 המעלה ספק ביחס לנסיבות התאונה הנטענות ואף ביחס לקשר בין התובע לנתבע 2, להיכבד ולפרט את בקשתה תוך הבהרת טיעוניה שהרי את עברו הפלילי של התובע לא ניתן יהיה לשנות בעקבות הפירוט המתבקש וראוי שמידע זה יונח בפני בית המשפט ובעלי הדין, בטרם החלטה בבקשה. סבורני כי עצם מידע על קיומו של רישום פלילי אין בו די כדי להתיר באופן גורף את חשיפתו, אלא אם הינו רלבנטי לנשוא התובענה , כפי שצוטט לעיל ולכך אין די באמירה ורמיזה בעלמא.

ברי כי הרישום הפלילי כמוהו כיתר הנתונים אשר יתכן ויהא צורך להביאו בחשבון ולעשות בו שימוש, בין היתר, בשאלת החבות ואף הנזק הנטען, אולם בכפוף להיותו רלבנטי כאמור.

9.בשלב זה משקבעתי כי המבקשת לא פירטה את הבקשה כנדרש ואף בתגובה מטעמה חזרה על עיקרי הבקשה ללא פירוט נוסף, הבקשה נדחית .

אין באמור כדי למנוע מהמבקשת לשוב על הבקשה ככל שתמצא לנכון, תוך פירוט נימוקיה כמתבקש.

10.באשר לעתירת המבקשת לפיצול הדיון בשאלת החבות תחילה, לאחר שעיינתי בכתבי