בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
3882-12-11
21/12/2011
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
הישאם אבו עג'אג'
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו עבירה בניגוד לתקנה 47(ד) בתקנות התעבורה.
המבקש טען בדבריו לכירסום באיכות הראיות שבידי המדינה עת הסביר כי בניגוד לראיות שמציגה המדינה רק שוטר אחד ראה לכאורה את המקרה ולטענת הנאשם לא יכול היה להבחין ממקומו בביצוע העבירה.
עוד טען כי אף שיצא לעקיפת שני כלי רכב, לא היתה זו עקיפה מסוכנת וכי הרכב אשר נסע מולו היה במרחק של כשני קילומטרים. לטענתו לא בוצעה על ידו כל עבירה.
ביחס למסוכנותו הדגיש המבקש כי הוא נורמטיבי, מתנדב במשטרת ישראל וללא עבר תעבורתי מכביד.
ב"כ המדינה טען כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש הפנה לסקיצה אותה צייר הקצין וטען כי הראיות מבססות ביצוע עקיפה מסוכנת של המבקש שלושה כלי רכב בכביש דמים מסוכן.
ביחס למסוכנותו של המבקש טען ב"כ המדינה כי נסיבות ביצוע העבירה מצדיקות את המשך הפסילה ואישר כי למבקש עבר תעבורתי הכולל 3 הרשעות.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.
דיון –
עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.
כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.
במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.
בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.
בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -
"נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "
בהתאם לפסיקה, בית המשפט לא יכנס בשלב משפטי זה לשאלת אמינות העדים, מיקומו של הקצין או יכולתו להבחין בעבירה.
בחינת הראיות שבפני מראה כי לכאורה יצא המבקש לעקיפה של שלושה כלי רכב ובמהלכה רכב שהגיע ממול נאלץ לרדת לשול הדרך כתוצאה מאותה העקיפה.
אני קובע חד משמעית כי יש בידי המדינה בשלב זה ראיות לכאורה כדי לבסס עבירה בניגוד לתקנה 47 (ד) בתקנות נגד המבקש.
בבדיקת שאלת המסוכנות, הרי שהתנהגותו הלכאורית של המבקש אכן מקימה מסוכנות המצדיקה פסילה מנהלית, אך בחינה של עברו התעבורתי מעידה על היות המבקש נהג נורמטיבי עם עבר תעבורתי קל למדי.
המבקש, שהוא גם מתנדב פעיל במשטרת ישראל, נוהג משנת 2002 ובמהלך 9 השנים האחרונות ביצע שלוש עבירות קנס קלות בלבד.
אין המדובר בעבר מכביד ולכן האירוע נשוא תיק זה אינו מאפיין את דרך נהיגתו של המבקש בדרך כלל.