אבו סיאם נ' מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בתפ"ח 037467-02-11 שניתן ביום 18.11.2014 על ידי כבוד השופטים ר' יפה כ"ץ, א' ואגו וי' צלקובניק

השופט י' עמית:

1. בגיל 18 נישאה עולה אבו סיאם (להלן: המנוחה) לבן דודה סאבר, עברה מבית משפחתה בלוד לבית הוריו של סאבר ברהט, שם הייתה נתונה למרותה של חמותה שהתעמרה בה. היא ברחה פעמיים מביתו של בעלה והוחזרה על ידי משפחתה לרהט, ולבסוף נרצחה בידי חמותה בהיותה בחודש השביעי להריונה.

2. חמותה, היא המערערת שבפנינו, הורשעה ברצח ונדונה למאסר עולם. הערעור שבפנינו נסב על הטענה כי היה על בית המשפט להטיל על המערערת עונש מופחת, מכוח הוראת סעיף 300א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), שבחלקו הרלוונטי לענייננו, קובע כלהלן:

עונש מופחת

על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:

(א)   במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(1)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(2)   להימנע מעשיית המעשה.

           לטענת המערערת, המיוצגת כיום על ידי הסניגוריה הציבורית, בית המשפט קמא התמקד בחלופה של "הפרעה נפשית חמורה" חלף החלופה של "ליקוי בכושרו השכלי" ועל כן יש להתערב בגזר הדין.

3. הכרעת הדין של בית המשפט קמא מפורטת וסוקרת את היחסים בין המערערת לכלתה המנוחה, ואת האירועים ביום הרצח. מאחר שאין כיום חולק על העובדות, אביא רק מקצת הדברים, כפי שעולים מהכרעת הדין ומכתב האישום שעובדותיו הוכחו בבית המשפט.

4. המערערת ובעלה רמדאן היו חשוכי ילדים, ובנם סאבר אומץ על ידם כשהיה תינוק בן חודשיים. כבן יחיד, סאבר היה משוש ליבה ובבת עינה של המערערת, וכשהגיע לגיל 22, נישא בשנת 2010 למנוחה, שהיא בתה של שרה, אחותה הצעירה של המערערת.