אבו סבייח נ' מדינת ישראל - הועדה המ חוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

החלטה

בפניי בקשה שהגיש המבקש, לביטול צו הריסה מנהלי שנחתם על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז דרום, בחודש אפריל 2011, לפי סעיף 238א(ב1)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], כנגד מבנה עשוי בלוק בשטח של כ- 100 מ"ר והמצוי בנ.צ. 203318/559142 (רשת ישראל החדשה) [להלן בהתאמה: "צו ההריסה", ו- "המבנה"].

בבקשתו, טען המבקש כי הוא התגורר מאז ומעולם במבנה אשר היה בעבר צריף שהיה קיים מזה שנים רבות באותה נקודת ציון. עוד טען המבקש כי הוא אדם נכה, וכי הצריף הישן בו התגורר לא היה מתאים למגורי אנוש ועל כן, בסיוע אנשים טובי לב הצליח לתקן את הבית הקיים. לטענת המבקש, המבנה נשוא צו ההריסה הינו בית ישן מאוכלס ואינו מיועד למגורי קבע.

המבקש טען לזכות משפטית במקרקעין, וחזר וטען כי בסך הכל שיפץ את ביתו בשל מצבו הרעוע. עוד העלה המבקש טיעונים נוספים שעניינם ביקורת כלפי רשויות הסדרת התיישבות הבדואים בנגב.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי צו ההריסה הוצא כדין, ובמסגרת המועדים הקבועים בסעיף 238א לחוק, וכי במועד הביקור המבנה היה מצוי בשלבי בניה.

בדיון שהתקיים ביום 29.5.2011, השיב ב"כ המבקש (הקודם) כי העילות לביטול צו ההריסה הן שאין מדובר במבנה חדש אלא במבנה שהיה קיים בשטח מזה כ- 20-30 שנים, וכי השיפוץ שנעשה במבנה אינו עולה כדי הגדרת בניה חדשה. עוד השיב ב"כ המבקש, לשאלת בית המשפט, כי מחצית מקירות הפח הוחלפו בקירות בלוקים.

הבחינה העובדתית – האם הצו דרוש למניעת עובדה מוגמרת?

לא היתה מחלוקת כי אין היתר למבנה, ועל כן התמקדו העדויות בבחינת הבניה ומשמעותה.

בחקירתו הנגדית, טען המבקש כי בנה את המבנה הנוכחי בשנת 2010 [פרוט' עמ' 2 ש' 7], וכי המבנה נראה אותו דבר לפני כשנה וכי הוא עשה שיפוץ "לפני חודשיים":

ש:מי בנה את הבית?

ת:אני בניתי.

ש:מתי?

ת:בשנת 2010 לפני שנה.

ש:ככה הבית נראה לפני שנה?

ת:כן, זה הבית היה לפני שנה ואני עשיתי שיפוץ לפני חודשיים.

ש:איך הוא נראה לפני השיפוץ?

ת:היו שני חדרים עם קירות והיה גג מפח.

ש:כמה חדרים יש בבית?

ת:4.

ש:הוספת שני חדרים?